א'שפז

וכמו הציפוי כסף דק שעל הזכוכית כו', והיינו שע"י החשך בא בבחי' או"ח למדרי' עליונות יותר כו'. וכן מבו' במ"א בענין מה שבאברהם נא' התהלך לפני ובמשה כתי' וראית את אחורי כו', והוא דבמשה הי' בחי' ראיית המהות ממש וזהו יכול להיות רק בבחי' אחוריים כו', וכמארז"ל קשר של תפילין הראה לו בחי' מל' דתבונה שמלובש בזה בחי' אחוריים דאבא בלבד כו', ובאברהם דכתי' התהלך לפני הוא בבחי' השגה לבד שזה יכול להיות גם בבחי' הפנימיות רק שהוא בבחי' ידיעת המציאות לבד כו'. וע"ד חכם עדיף מנביא, וידוע ההפרש ביניהם דנבואה הוא בחי' גילוי המהות ממש, וחכ' היא רק בחי' השגת המציאות לבד כו', ומ"מ חכם עדיף מנביא מפני שידיעת המציאות יכול להיות במדרי' עליונה יותר כו' וכמ"ש במ"א באורך, ונבואה היא בבחי' גילוי מלמעלה משא"כ חכ' והשגה הוא שבא ע"י יגיעה ומגיע במדרי' עליונה יותר כו'. ועד"ז הוא מ"ש בפע"ח דבכדי לעורר בחי' יחוד או"א והוא דשרש ההמשכה היא מבחי' עצמות א"ס כו' וכמ"ש בהבי' דונקדשתי כו', הוא דוקא בהיותנו בברי' דבכח או"ח מבחי' החשך

ממשיכים מדרי' עליונה יותר כו', וכמו"כ בבחי' המשכה מלמעלה למטה בכדי שיהי' ההמשכה בבי"ע הנה שרש ההמשכה ממקום גבוה יותר, וכמ"ש בתו"א בהבי' דמשה ידבר במ"ש באד"ר תלת עלמין דנפקין מתיקונא קדמאה כו' שהתלת עלמין הן ג' עולמות בי"ע והם נמשכים מהתיקון הראשון דיגת"ד כו', דבכדי שיהי' ההמשכה בבי"ע שרש ההמשכה היא ממדרי' עליונה יותר כו', וכן מבו' במ"ש הפרד"ס שער הצחצחות פ"א הביא בשם רב האי גאון בענין יגמה"ר שהן ע"ס וג' ראשין לראשין כו', ובמ"א בשע"א פ"ז הביא ברייתא דשמעון הצדיק שהן ע"ס וג' עולמות בי"ע כו', והיינו דבכדי שתהי' ההמשכה בבי"ע צ"ל שרש ההמשכה מבחי' ג' ראשי ראשין דבד"כ זהו בחי' ג"ר דעתיק כו'. וזהו שאו' אין ערוך לך בעוה"ז ואין זולתך לעוה"ב אפס בלתך לימוהמ"ש כו', וידוע דאפס למעלה מבחי' אין, דאין הוא בחי' האור כמו שהוא בבחי' יציאה והתגלות חוץ להעצם כו', ואפס הוא האור כמו שהוא כלול בהעצם כו' וכמשנת"ל, ולכן בעוה"ב שהוא ג"ע או' ואין זולתך בחי' אין כו', ובימוהמ"ש או' אפס בלתך לפי שבימוהמ"ש יהי' הגילוי

למטה וכמשנת"ל, מוכרח להיות נמשך שרש הגילוי ממקום גבוה יותר כו', ומ"ש אין ערוך לך הנה זהו למעלה גם מבחי' אפס כו', וזהו או' לך בחי' העצמית והוא כמש"א ואין דומה לך כו', וע"כ או' אין ערוך לך בעוה"ז דכח העצמות נראה בעוה"ז דוקא ובכדי שיהי' התהוות עוה"ז זהו מבחי' עצמות דא"ס כו' וכמשנת"ל, וכ"ז הוא דבכדי שתהי' ההמשכה למטה צ"ל ממדרי' עליונה יותר כו'.

וענין ההמשכה היתירה בעולם הברי' י"ל שזהו גילוי בחי' האין האלקי שבעולם הברי' כו', דלהיות שעולם הברי' הוא היש הראשון שנברא מהאין האלקי דבחי' מל' דאצי' מאיר שם גילוי האין כו' כמ"ש במ"א, והרי האין המהווה את היש שרשו מבחי' אין דכתר המהווה בחי' היש דחכ' כו', והו"ע אני ראשון ואני אחרון דאני אותיות אין כו', ולכן דוקא בחי' המל' מהווה יש מאין שלא יש כח זה בבחי' חכ' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דהכח דבחי' הכתר הוא בבחי' מל' דוקא כו' וכמשנת"ל באורך, וא"כ גילוי בחי' האין האלקי ה"ז גילוי מדרי' גבוה ונעלה כו'. והענין הוא כמ"ש במ"א במה שדוד אמר שבחים בדברים פשוטים כמו זה הים גדול ורחב ידים כו' הרים הגבוהים ליעלים כו' מה רבו מעשיך ה' כו', ואינו מזכיר ענינים גדולים במדרי' האצי', והוא מפני שבהתהוות בי"ע יש בזה כח