א'שפו

החכ' ואינו מאיר בגילוי כו', ומשו"ז בא בבחי' חשך והעלם בריבוי הקושיות והעלמות כו', אבל בזה דוקא המשיכו בחי' אור עליון יותר והאירו את החשך בהאור דבחי' העלם דחכ' כו', והוא גילוי אור האמת שהכל רואין אמיתית האור דתורה כו' וכמשנת"ל.

ועפ"י הקדמה זו יובן ג' ענינים הנ"ל דאור הלבנה ואבן טוב ואור הראי' בעין, שנת"ל שזהו בחי' מל' דבריאה ומל' דיצי' ומל' דעשי', והיינו בחי' מל' דאצי' כמו שהיא בברי' ויצי' ועשי' כו'. דהנה באצי' הוא שמאיר גילוי אור החכ' דאבא עילאה מקננא באצי' דבכללות האצי' הוא שמאיר בחי' החכ' כו' וכמ"ש בע"ח שער מ"ז פ"ג, אבל בברי' אינו מאיר בחי' החכ' כ"א בחי' בינה דאצי' דאימא עילאה מקננא בכורסי' ע"י ההתלבשות בבחי' מל' דאצי' כו', ובתוך בחי' הבינה מלובש בחי' החכ' רק שהבינה נעשה בבחי' מסך לגבי החכ' כו' כמ"ש בע"ח שם והיינו שאור החכ' מתעלם כו', וזהו כענין הלבנה שמקבלת מאור השמש בחי' שמש ה' שזהו בחי' החכ' כו' והאור מתעלם בהלבנה, ומה שהלבנה מאירה אור הוא בחי' אור הלבנה לא אור השמש רק שמקבלת מהשמש אבל הוא אור עצמה כו', וה"ז כענין התלמוד שנת"ל שאין אור החכ' מאיר בגילוי והוא בחי' חשך (שז"ע ובורא חשך כו') ואור עצמה הוא שמאיר את החשך כו', וכמו"כ הוא בלבנה שמתעלם בה אור השמש ומאירה אור עצמה כו', ומשו"ז נק' מאור

דעם היות שהיא בחי' אור מקבל לבד מ"מ מפני שמאירה בכח עצמה ה"ה נק' מאור כו'. וכמו"כ בבחי' מל' דברי' שמתלבש בה בחי' מל' ובינה דאצי' כמ"ש בע"ח שם, היינו שאין אור החכ' מאיר בגילוי דגילוי אור החכ' בכללות הוא בחי' גילוי אור מלמעלה כו', והיינו שאין זה אור שבא ע"י המקבל שמביא וממשיך את האור כו' והוא ע"י העבודה והיגיעה של המקבל כו', כ"א הוא אור המאיר מלמעלה שלא בבחי' יגיעה כו' והוא בחי' אור משפיע שנת"ל, ובברי' הוא שמתעלם אור החכ' ומאיר בחי' הבינה ומל' דאצי' שזהו בחי' אור מקבל, והיינו שהאור הוא בכח עצמו של המקבל כו'. וענין בכח עצמו נת"ל בענין תושבע"פ בכלל ובתלמוד בבלי בפרט לפי שזהו מבחי' העלם האור והוא בכח שרשו ומקורו למעלה מבחי' הגילוי, ומגלה מה שנעלם בהנקודה שזהו מבחי' שרש ומקור החכ' כו'. וענין זה בעולמות י"ל ע"פ מ"ש בלקו"ת ד"ה צאינה וראינה דרו' הב' דבכדי לראות בחי' העטרה שעטרה לו אמו צ"ל צאינה מבחי' אצי' בהיכלות דברי' ואז דוקא וראינה כו', והוא ע"ד מ"ש בפע"ח שער הק"ש פ"ג בענין ק"ש שהוא יחוד או"א

ושמו"ע הוא יחוד זו"נ, וכ' שם דאין בנו כח לעורר או"א בהיותינו באצי' רק בהיותנו למטה בברי' כו', וז"ש ממושבותיכם תביאו לחם תנופה והו"ע הק"ש שנק' תפלה דמיושב כמש"ש בפע"ח וכמשנת"ל, ומשם דוקא מניפים שתי הלחם להעלותם לבחי' העטרה כו'. והענין הוא כמשארז"ל ע"פ ואראה את אד' וכתי' כי לא יראני, כאן באסה"מ וכאן באסשא"מ, דבאסה"מ רואין מהות הדבר משא"כ באסשא"מ שהוא בחי' המציאות לבד כו', ומ"מ יש יתרון באסשא"מ שיכול לראות א"ע מה שא"א לראות באסה"מ כו', והיינו דבאסשא"מ יכולים לראות מדרי' עליונות שא"א להתגלות מהותן באסה"מ כו', ועם היות שזהו בחי' גילוי מציאות לבד מ"מ ה"ז ממדרי' עליונות יותר כו' (וע"ד מ"ש במ"א בענין גולגלתא שהיא בחי' חיצוניות הכתר אך היא חיצוניות מבחי' פנימיות עליונה יותר מבחי' ח"ס, כו' ובכאן אפשר שזהו בבחי' אור פנימי כו') (וי"ל דבתורה כמשנת"ל בענין התלמוד הוא בבחי' גילוי המהות כו'), והוא ע"י אסשא"מ דהיינו בחי' או"ח,