א'שפד

הבינה דוקא כו', ומ"מ החכ' תחי' בעלי' שהחכ' היא המחי' את הבינה שהרי ההשגה דבינה היא בנקודה דחכ', והיינו שהכל נמצא בהעלם הנקודה דחכ', וכנ"ל כמו הסופר הכותב את הספר גנז והעלים הכל בהאותיות כו', כמו"כ הרי ממקור השכל בא הכל בהעלם בנקודה זו כל העומק והאורך והרוחב שיש בשכל זה, ובחי' הבינה היא שמגלה רק מה שנעלם בבחי' החכ' כו', וגם הכח הזה להרחיב את הנקודה ולגלות את הנעלם בה זה גופא כלול ג"כ בנקודת החכ' והו"ע הבן בחכ' כו', דהרי כח השכל כשם שבכחו להמציא שכליים עד אין שיעור כך יש בכחו להרחיבם עד אין שיעור כו', וע"כ יש בהנקודה גם כח זה להרחיב את השכל וזהו בחי' הבן בחכ' כו'. וזהו שהחכ' מחי' את הבינה כי הכל בא בבינה מנקודת החכ' כו', רק שבנקודת החכ' כ"ז הוא בהעלם והגילוי דחכ' הוא רק בבחי' נקודה בתכלית הקיצור והצמצום כו', ועם היות שהוא בחי' גילוי אור ובבחי' אור מבורר ונקי כו', אבל הוא אור מצומצם ואינו נראה ונגלה כלל מה שנעלם בו כו', ובבחי' בינה הוא בחי' גילוי שכל ענין הבינה היא לגלות את הנעלם בהנקודה,

והכח דהבן בחכ' זהו מהות הבינה כו', והוא מפני ששרשה ומקורה הוא בבחי' ההתרחבות שבמקור השכל קודם שבא בבחי' נקודה כו', ע"כ מהותה הוא בבחי' הרחבה והתגלות דוקא ומשו"ז היא מגלה ההעלם נקודת החכ' כו'. ונמצא הגם שהיא מקבלת מבחי' נקודת החכ' דא"א להיות השגה דבינה בלא נקודת החכ', ומה היא מגלה מה שנמצא בהעלם בהנקודה, וגם כח ההרחבה יש בנקודה זו כו', מ"מ ה"ז בבינה בבחי' כח עצמה, שהרי בחכ' כ"ז הוא בהעלם מאד ומה שבגילוי הוא רק בחי' אור מצומצם כו', ובינה מפני שבה כח שרשו ומקורו של השכל ע"כ בה דוקא כח ההרחבה והתגלות כל הנעלם כו', ועמ"ש בתו"א ד"ה לך לך ובהגהות לשם דהרחבה דבינה היא מבחי' קוש"י כו', וזהו דנבונים אפי' בימי משה לא אשתכח כו'. ולכן אנו רואין דבהרחבה דבינה יכול להתחדש ענינים גם מה שלא הי' בנקודה דחכ' כו', והיינו מה שנתחדש משרש ומקור השכל שבא בבחי' התחדשות באו"ר דבינה דוקא כו', וז"ע נהרא מכיפי' מיברך ופי' מסלעו היינו משרשו ומקורו שמתברך יותר ממה שמקבל מן המעין כו', ועמשנת"ל דע"י הדבור מתוסף התחדשות

בהשכל מה שלא הי' בההשכלה תחלה, וכמו"כ הוא בריבוי התחלקות הפרטים כו' יעו"ש, ונת' שם דזהו מבחי' הדעת שממשיך מבחי' מוחא עילאה סתימאה דעתיקא כו', וההמשכה והגילוי הוא בבחי' בינה דוקא כו' (וי"ל דבאמת הכל נמצא בהנקודה דחכ' רק שזהו מה שנעלם בהנקודה שזהו משרש ומקור החכ' (שמעלים הכל בהנקודה כמו עד"מ הסופר הנ"ל) שלמעלה מגילוי הנקודה משרשה כו', ומה שבא בבחי' התחדשות הוא שנעלם ביותר והוא במדרי' גבוה יותר בשרשו כו', והמביא את ההתחדשות היא בחי' בינה מפני שבה דוקא יש כח שרשו ומקורו כו').

וז"ע בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש, וכמו טפת מ"ד הרי יש בה כל ציור הולד ובה דוקא כח המוליד כו' וכמשנת"ל, ומ"מ ההתגלות דכח המוליד שבהטפה וכל ההתרחבות בציור הולד הוא מהאשה דוקא, ובה דוקא הכח הזה מצ"ע והיינו משרש ומקור טפת המ"ד, וכידוע בענין בעטרה שעטרה לו אמו כו' שהעטרה היא למעלה מעלה מבחי' ז"א ומשם הוא שנמשך כח המוליד בטפת הדכר, וכן כל פרטי ציור הולד וכחותיו העצמיים הכל הוא מבחי' העטרה שעטרה לו ביום חתונתו דוקא לצורך ההשפעה כו', וכ"ז הוא בהטפה בתכלית ההעלם כו', והאשה כאשר היא כלי קיבול היא המביאה כ"ז בהתגלות ובהתרחבות כו', והוא מפני ששרשה בבחי' העטרה שהיא