א'שפג

תעלומות עומק החכ' שמלובש בצירופים הללו יותר הרבה מגילוי החכ' שהי' אצלו בהענין הזה קודם שהביאו באותיות הכתב בספר כו' (וזה"ע אותיות מחכימות דראיית אותיות הכתובים בספר מחכימים בעצם השכל יותר משמיעת השכל בדבור, מפני שיש בהאותיות מעצם חכמת המשפיע שלמעלה מהשפעה שלו גילוי השכל בדבור כו', וכמו הראי' בהמשפיע בעת ההשפעה וכענין כאלו בעל השמועה עומד לפניו כו' שמקבל בזה מעצמות המשפיע כו' וכמשנת"ל).

וכך יובן במה שמשה נק' מחוקק וסופר שכתב לספר דתושב"כ שבהכרח לומר מאחר שגנז והעלים בהמשכת אותיות הללו מעומק דח"ע העצמית בלי נטי' כלל אפי' כקש"י (ולכן יש קרי וכתי' וחסר ויתיר וקוצין ותגין כו' שבכ"ז מרומז כמה ענינים עמוקים, וכמו רע"ק שהי' דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים הלכות כו'), ודאי שהי' שרשו במקיף ומקור העצמי דחכ' עילאה זו שהביא בספר כו', וזהו בחי' ספר שלמעלה מבחי' ספר דחכ' בשרשה כו' (ובד"כ הוא בחי' שלישי המדבר שבתורה שזהו בחי' א"ס עצמות המאציל כו' וכמשנת"ל ד"ה אלה הדברים). ועד"ז יובן ג"כ בענין הסופרים שהן ת"ח שסופרים אותיות התורה ומבארים ומגלים מה שגנוז בהם כו', דהנה כמו שבחי' סופר למעלה מהחכ' שבאותיות הספר כנ"ל, כך הוא ממש מדרי' אותן הסופרים שהן הת"ח שסופרים כל האותיות כו', דמה שיכול להביא ולגלות כל מה שגנוז ונעלם מבחי' ח"ע באותיות דתושב"כ לבחי' אותיות הדבור בפה (בחי' מל' פה תושבע"פ קרינן לה כו'), זהו מפני שמגיע בבחי' שרש ומקור החכ' בחי' סופר הנ"ל, הגם שזהו היפך כח הסופר

הנ"ל שמביא ומצמצם לכל העומק וההעלם באותיות מצומצמים כנ"ל, והסופרים הוא שמגלים כל ההעלם בהתגלות בהרחבה כו', הנה הוא מאותו הכח עצמו, דלפי ששרשו במקיף ומקור העצמי דהעלם החכ' ע"כ בכחו להביא בגילוי בדבור בפה כל מה שגנז והעלים באותיות הללו ולהסבירו בפרטיות באורך ורוחב או בקיצור שיובן גם לתלמיד קטן כו', לפי שהוא עצמו הוא שיודע היטיב מה שהעלים והלביש מעומק דח"ע באותיות אלו, ע"כ לא יוכל חכם אחר זולתו להביא האותיות בביאור ופירוש בגילוי הדבור בפה רק הסופר עצמו שכתב הספר כו'. וכמו"כ הוא הסופרים שהן ת"ח הוא ששרשם מבחי' שרש ומקור דח"ע וביגיעתם בתורה והעיקר במס"נ לידע אמיתת התורה (כמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה רס"ו), הגיעו לשרש ומקור החכ' בחי' סופר הנ"ל (דהיינו בחי' שלישי המדבר שבתורה כו'), ועי"ז הוציאו מהאותיות כל הדינין וההלכות כמו שהן לאמיתתן כו', וכמו פרטי הדברים איך שצריכים להיות התפילין והציצית וכה"ג במצות שבת וכדומה, שזהו בחי' ההתגלות וההרחבה מה שנמצא באותיות ברמז, וכמו דברים הדברים אלה הדברים

שמרומז בזה הל"ט מלאכות כו', שזהו מפני שהגיע לעומק החכ' בשרשה ומקורה כו'. וז"ש והחכמה תחי' בעלי' שהבינה היא בעלי' דחכ' ומבו' במ"א (בהבי' דראה אנכי שבלק"ת שלא נדפס) דנקודה השכליות כמו שהיא כלולה בעצמות כח השכל היא שם בתכלית ההרחבה בלי צמצום כלל כו' (ולא שהיא שם בבחי' מציאות אבל אינה בבחי' צמצום כו'), ומשם הוא שנמשך כח ההשגה להרחיב ולבאר את הנקודה כו', וע"כ נק' הבינה בעלי' של חכ' מפני שהיא כמו משפעת בבחי' הנקודה דחכ' להרחיבה ולגלות כל הנעלם בהנקודה, וזהו מפני שבאמת היא מבחי' שרש ומקור החכ' היינו שלמעלה מבחי' גילוי הנקודה כו', והיינו דכח שרש ומקור החכ' ששם ההשכלה היא בבחי' התרחבות הנה כח זה הוא בבחי'