א'שעח

והענין הוא דהנה מה שנמשך מח"ע דתושב"כ לח"ת דתושבע"פ הוא מבחי' המדות שבחכ' כו', וזהו שא' אורייתא מחכ' נפקת דשרש התורה הוא בבחי' חכ' אבל ל' נפקת הוא שיצאה בגילוי מהעלם דח"ע כו' והן בחי' מדות שבחכ' שהן בחי' הגילוי כו', ומפני זה נק' תורה ל' הוראה שמורה ומבדיל במדות דחו"ג שלה לטמא ולטהר ולאסור ולהתיר כו' וכמ"ש ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור כו', והן בחי' ששה מדות שבחכ' שנמשכו בבחי' מל' שנק' ח"ת כו', והן שיתא סדרי משנה מששה מדות שבמל' שמאיר בהם מבחי' ו"ק דאבא כו', ובפרטיות הן ששים מסכתות והן מי"ס פרטיות שבכל מדה כו' (וקודם המשנה דרבינו הקדוש היו ת"ר סדרי משנה והוא התכללות עוד יו"ד מיו"ד כו'), והוראה זו כמו שהיא בבחי' חכ' ברורה מבחי' מדות שבחכ' היינו שהן מבחי' הראי' דעין השכל שרואה את האמת כמו שאדם רואה לאור השמש או לאור הנר כו'. וזהו שנק' ששים מלכות וכמא' מתניתא מלכתא, וכמו המלך שגוזר אומר כן מתניתא מלכתא שגוזר בעין השכל שזה כשר וזה פסול זה אסור וזה מותר כו', והיינו שדבר זה יוכל

להיות תיקון והעלאה שיעלה למעלה ואינו אסור וקשור בקלי' וכמאכל היתר וכבהמה טהורה שכשרה לקרבן להיות ריח ניחוח כו', וזה אסור וקשור בידי החיצונים ולא יוכל לעלות בקדושה האלקית כו', והוא הבירור שנעשה בכח התורה בבחי' הבירור דמלמעלמ"ט ע"י אור החכ' שבכחו לברר בין טו"ר גם בריבוי העלמות והסתירים לדחות חלקי הרע (דאור אבא דוחה את החיצונים כו') וליקח חלקי הטוב כו'. וכמו הערמומית של הערום ביותר כמו לבן הארמי שגם מי שיעמיק שכלו ודעתו לא יכיר ויבחין בעומק המרמה שבהעלם גדול, רק עפ"י ראיית עין השכל שרואה גם בהעלם וחשך כאור המאיר בחשך כו', והוא רק נקודת אור האמת שנגלה לגביו כל ערמה ושקר וכמו אני חכ' שכנתי דבכח הראי' דחכ' לברר גם בחי' הערמה כו', וכמו יעקב שהי' תם ואמת כנ"ל הי' בכחו לברר בירורים בצאן לבן וכתי' שא נא עיניך וראה כו' בבחי' ראי' דחכ' כו', וזהו אמיתת ענין ותורה אור בחי' אור האמת שמאיר את החשך כו'. ואור הזה הוא בתושב"כ ובא בגילוי בתושבע"פ במתניתא מלכתא שגוזר ואומר ע"פ אור חכמתו ית' לטמא ולטהר כו',

דבתושב"כ לא בא כ"ז בגילוי בדבור בדרך פרט לגזור אומר על אופן הבירורים דרפ"ח ניצוצות שנפלו בק"נ, ובמדות דח"ת שבתושבע"פ בא בגילוי בדבור בדבר מלך שלטון לברר ולהבדיל בפרטיות בין טו"ט ואו"ה כו'.

ויש בזה בבחי' או"פ ובבחי' מקיף ובבחי' מקיף למקיף כו', וכמו במאכל שנהפך לדם וחיות בלב ומוח שזהו בחי' נר"ן כו', וחלק הטוב וכשר שבמאכלים יעלו לקדושה שבכח המאכל הכשר ישבע לבו ויחזק דעתו ושכלו בעבודה בתפלה באהוי"ר ובמס"נ בק"ש בכל לבו ונפשו ומאודו כו' ובעסק התורה כו', וכמא' עד דלא אכילנא בשרא דתורא כו' וחמרא וריחא פקחין כו' (ובזה גופא הבירור הוא בדחיית הרע שבמאכל ונטילת ניצוץ הטוב שע"י האכילה בכוונה לש"ש כו'), אבל במאכל האסור אף שיהפך לדם וחיות בלב ומוח לא יהי' בזה שום עלי' אדרבא מסתיר על אור הנשמה האלקית כו' וכמ"ש בסש"ב, וכן גזל במו"מ לא יעלה למעלה שכל יגיע כפיו צ"ל בנקיון מן הרע וגם תפלתו תעבה וכמ"ש ידיכם דמים כו', וכן לולב הגזול פסול כו' וכך בלבוש כשעטנז וכה"ג (ועמ"ש במ"א בענין הלבושים