א'שעז
דוקא מצ"ע כו' וכמא' בינה יתירה ניתנה באשה כו', והגם שכבר ישנו למציאת הולד וציורו בטפת הדכר, הרי ידוע דטפת הדכר נסרח ונפסד כו', ופועל התהוות הולד הוא בכח הנוק' דוקא ובא כמציאות חדשה ממש מאין ליש כו'. וכמו"כ הוא בבחי' השכלי דבינה הגם שבא בכח נקודת החכ' ה"ז מכח הבינה בעצמה ובא כדבר חדש ממש כו', ולכן בא בבינה בריבוי פרטים וגם מתחדש בזה ענינים שלא היו בנקודת החכ' כו', וכמו במשה דכתי' ואקח כו' חכמים וידועים ואלו נבונים אפי' בימי משה לא אשתכח כו', דמבין דבר מתוך דבר הוא בכח הבינה דוקא כו'.
והדוגמא מכל הנ"ל יובן בתושב"כ ותושבע"פ, דתושב"כ הוא שמאיר בה האור דח"ע וכמ"ש ה' קנני ראשית דרכו והוא בחי' החכ' שנק' ראשית וכמ"ש ראשית חכ' כו', ואורייתא מחכ' נפקת כו' והיינו שמאיר בה אור החכ' בחי' חכמה ברורה כו', ולכן נק' התורה עץ החיים וכמ"ש עץ חיים היא כו' שאין בה שום תערובות כלל כו', ונאמרה בקיצור ורמז בבחי' נקודה לבד שכן הוא בחי' החכ' שהיא נקודה העצמית נקודת האמת כמו שהיא בעצם בלי שום נטי' כו' (ונת"ל דיש בה בחי' קוין רק שהן בבחי' היחוד וההתכללות כו' ואדרבא עיקר היחוד הוא בהתכללות הקוין כו' (ומש"א שאין בה נטי' היינו בבחי' קוין שהן בבחי' פירוד כו'), וגם הקוין שבה הן בקיצור ובבחי' נקודה מפני שהן בחי' שבכללות הן בחי' המדות שבחכ' שאינם בבחי' המציאות כו' וכמ"ש במ"א, וגם בחי' המדות דאצי' (שנת"ל שזהו המצות פרטיות דהד' ספרים) ה"ה ג"כ בבחי' מדות עצמיים שאינם בבחי' מציאות מדות ממש כו', ובפרט כשמאיר בהם אור החכ' כו'). ומרע"ה הי' כלי לגילוי אור החכ' ומקיצור הדבר שבתושב"כ ידע כל פרטי
דיני המצוה, וכמו בפסוק וקשרתם ידע כל פרטי מצות תפילין וכה"ג בשארי מצות כו'. אמנם גם פרטי המצות נאמרו למשה מסיני וכמו שאמרז"ל מה שמיטה נאמרו כללותי' ופרטותיה ודקדוקי' מסיני כך כל המצות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן כו', והן ההלכות פרטיות שנאמרו למשה בע"פ שהן ג"כ מגילוי אור החכ' בבחי' אור ברור כו' (ועם היות שזהו תושבע"פ שהיא בבינה מ"מ מאיר בזה גילוי אור החכ', וכמו תלמוד ירושלמי שמאיר בה בחי' החכ' ונק' חכ' ברורה לגבי תלמוד בבלי כו' וכמא' כל רבי מא"י כו' וכמ"ש במ"א, כ"ש ההלכות שנא' למשה מסיני שהן בבחי' גילוי אור החכ' כו'), ומשה מסרם ליהושע ויהושע לזקנים כו', ועד הזוגות הי' הכל מה שבא בקבלה מפי משה הלכה ברורה בגילוי אור ח"ע כו', והן חלקו בדבר א' כדאי' במשנה פ"ב דחגיגה כו'. אמנם אור החכ' הי' מאיר עד רבינו הקדוש (וי"ל דגם מה שהוציאו מסברתם הי' בבחי' גילוי אור החכ' כו', וכמו בענין הסמיכה שזהו מה שנמשך בזה מבחי' החכ' כו', וכידוע דכח הסמיכה היא מסמיכת משה את יהושע כו', והיינו שהנסמך יש בו כח החכ'
מבחי' משה כו', וכמו"כ בהתנאים שהי' בהם בחי' החכ' כו' וכמו כל רבי כו' שיש בו בחי' יו"ד דחכ' כו', וזהו שנק' תנאים אותיות איתנים וכמ"ש והאיתנים מוסדי ארץ שהן המייסדים תושבע"פ כו' והוא מבחי' משכיל לאיתן כו' וכמ"ש במ"א), והן ההלכות שקבע רבי במשנה שהן דברי קבלה איש מפי איש עד משה רבינו (והרמב"ם בהקדמת פי' המשנה כ' מהם קבלות מקובלות מפי משה ע"ה ומהם דעות הוציאום בדרך סברה ואין עליהם מחלוקת ומהדעות שנפלה בהם מחלוקת כו' עכ"ל, ובמבוא התלמוד לר"ש הנגיד כ' המשנה היא הנק' תושבע"פ והיא יסוד התורה שהעתיקו (ר"ל העתקה מאיש לאיש) ממשה רבינו ע"ה עד ימי רבינו הקדוש ע"ה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.