א'שעד

למשה מסיני, מ"מ לא הי' זה בהתגלות והאמוראים גילו זה בכח עצמן במסירת נפשם על חכמת התורה כו' וכמ"ש השל"ה שם דכ"ה בענין קול גדול ולא יסף ולא פסק כו'), והיינו שאינו מאיר בהם מאור דח"ע כמו משנה שזהו מה שבא בקבלה עד מרע"ה מפי הגבו' והיינו שזהו מאור דח"ע דתושב"כ שמאיר בח"ת תושבע"פ כו' כנ"ל, אבל הלכות שנתחדשו בתלמוד מתוך הפלפול אינם בקבלה ואינו מאיר בהם בחי' ח"ע כו', והראי' שגם בברייתות אמרו כל מתניתא דלא מתניא בי ר"ח ור"א לאו מתניתא היינו שאינן ודאין וברורים שהן מדברי קבלה, וע"ד שלשה אלפים הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה, וכך ענין מתניתא דלא מתניא בי ר"ח ור"א אינן ודאין כ"כ, והיינו שאינו מאיר בהם האור דח"ע כו', והוא מפני שהן מברי' לא מאצי', כי באצי' מאיר בחי' ח"ע, וע"כ המשנה וברייתות דר"ח ור"א הוא שנמשך בהם מבחי' ח"ע וה"ה בבחי' חכ' ברורה כו' (והגם דנת"ל דמשנה ביצי' וברייתות בעשי' הרי מ"מ הן בחי' חג"ת ונה"י דאצי' שירדו ונתלבשו ביצי' ועשי' כו', ועיקר הענין כאן הוא שנתבררו בבחי' בירור שני כו',

שהרי שם מ"ה דח"ע הוא תושב"כ ובתושבע"פ הוא שבא בבחי' יחוד מ"ה וב"ן כו', ובמשנה וברייתות דר"ח ור"א הוא שמאיר בהם בחי' מ"ה דחכ' בגילוי כו' משא"כ בהלכות דתלמוד כו' וכמשי"ת, וזהו ג"כ דברייתות דלא מתני' בי ר"ח ור"א אינן ודאין וברורים בבחי' הגילוי דח"ע להיות כמו חכ' ברורה כו'), וכ"ש הלכות דאמוראים שאין בהם גילוי בחי' ח"ע כו' (ולכן נק' עלמות כו' וכמ"ש במ"א).

וביאור הענין הוא דהנה ידוע שהתורה נק' אמת וכמ"ש תורת אמת היתה בפיהו ואין אמת אלא תורה כו', והוא לפי שהחכ' דתורה היא חכ' ברורה בעצם (בחי' ח"ע שנק' אמת וכמ"ש ואמת ה' לעולם דקאי על בחי' ח"ע דהוי' בחכ' כו' וכמ"ש במ"א), שאין בה נטי' לימין ולשמאל כלל והוא קו היושר וכמ"ש כי ישרים דרכי ה' כו', ולכן נק' ס' בראשית ס' הישר לפי שזהו בחי' שרש ומקור התורה כמו שהיא למעלה מהתחלקות קוין עדיין כו', דהרי בהד' ספרים יש בהם מצות שהן בבחי' הקוין דימין ושמאל כו', משא"כ ס' בראשית שאין בו מצות עדיין ה"ז למעלה מהתחלקות כו'. אך מה שנק' ס' הישר ה"ה מ"מ בבחי' המשכה וכמו קו היושר הוא שנמשך מלמעלה למטה כו', הענין הוא שזהו מה שהתורה היא בקו האמצעי שהוא למעלה מהתחלקות בעצם וכולל ומחבר ב' הקוין כו' כנודע, וכן הוא בכללות התורה שהיא בקו האמצעי (וכמ"ש מימינו אש דת כו' שכוללת ב' הקוין חו"ג כו'), והיינו שגם הד' ספרים שבהן כל המצות שהן בבחי' קוין הוא שהן בבחי' יחוד והתכללות ע"י קו האמצעי כו', וגם בס' בראשית הרי

מבו' בו ענין האבות שהן בבחי' הקוין דחג"ת כו', רק שס' בראשית הוא בחי' היחוד באוא"ס המאציל שרש האצי' והד' ספרים הוא היחוד והתכללות הקוין באצי' כו' וכמ"ש במ"א. וזהו שמדת האמת היא מדתו של יעקב וכמ"ש תתן אמת ליעקב כו' וביעקב כתי' ויעקב איש תם שהי' תם ואמת כו', והוא להיות כולל כל הקוין שזהו אמיתת האמת כו' ושרשו מבחי' חכ' שנק' אמת כו'). דכח מ"ה דחכ' היא בחי' נקודה שהיא נקודת האמת כמו שהיא בעצם הדבר ופנימיותו ותמצית ומובחר הדבר כו', ולכן א' בזהר דבחכ' דוקא לפי שכל דבר הצריך בירור בין טוב ורע שמעורב שקר ואמת כו' אין בירור זה אלא בחכ' דוקא, לפי שהוא ברור בעצם ע"כ יש בו כח