א'שעא

שתהי' ההשפעה (וכאשר היא בבחי' נצח הוא שאין בזה גילוי אור כ"כ, והיינו מה שבהכרח לפעמים לעכב ולהעלים בעצמו האהבה עד"מ כי כאשר תהי' האהבה בתוקף ההתגלות יהי' ממילא החסד בריבוי כו', וכמו"כ בהשפעת השכל כאשר יהי' השכל בתוקף ההתגלות בעצמו תהי' ההשפעה בריבוי כו', וע"כ צריך לעכב מקור ההשפעה בעצמו שלא יהי' בהתגלות רק יהי' כמו השפעה בדרך נצחון כו'), והוד ענף הגבו' כי ע"י שנתצמצם ההשפעה שזהו מענף הגבו' עי"ז מקבל השפע והחסד כו'. נמצא להשפיע צריך ג"כ להיות בחי' הוד שהוא ענף הגבו' כו' (ולפי הנ"ל י"ל דנצח הוא עכבת ההשפעה בעצמו והוא במקור ההשפעה כמו באור השכל כאשר הוא בעצמו ובהאהבה שהיא מקור החסד שלא יהי' בהתגלות כ"כ כו', והוד הוא הצמצום וההעלם בההשפעה מה שכבר משפיע לו שיהי' בבחי' צמצום כו', וא"כ כמו בחי' נה"י פנימים ונה"י חיצונים דנה"י פנימים הו"ע כליות יועצות או כמו תרין ביעין המבשלים את הזרע ומשהין אותה שלא תלך במרוצה, ונה"י חיצונים הן הירכין לקצר ההשפעה כו' והיינו מה שבאה טיפין טיפין וכה"ג, וברוחניות

כמו הלימוד בדרך קצרה וכמו קיצור המשנה קודם האריכות שבגמ' כו', י"ל דכמו"כ הוא בב' מדרי' דנצח והוד כו'), וגם צריך להעלים את ההשפעה שתבוא באופן אחר מכמו שהיא אצלו היינו שבא השכל בענין אחר שהענין בעצם הוא בערך המקבל כו' (וכמו פנימיות התורה שהיא אותו הענין ממש שבדין הנגלה רק שמדבר בענין שאינו לפ"ע המקבל, וכאשר מדבר בהלכה גשמיות זהו שבאה החכ' בענין שבערך המקבל כו', וכמו"כ בשכל שמביא המשפיע את השכל בענין כזה שהוא בערך המקבל כו', וגם במשלים והסברים באופן שיהי' מושג אל המקבל כו'. כמו"כ הברייתות אשר נכללו במשנה ברמז וכמו שא' אילפא מי איכא מידי בברייתא דלא פשיטנא לה ממתניתא, רק אחר שנתמעטו כלי המקבל ושכלם היו צריכים לפרט יותר, וכמו לבעל שכל גדול מספיק לו הקיצור ואינו צריכים לפרט הרבה, רק לבעל שכל שמעצמו לא ידע ולא יבין את הפרטים צריכים לפרט לו הפרטי' כו', כמו"כ ריבוי הפרטים דברייתות הוא מפני שנתמעטו הכלים כו'. והגם דלעיל בענין מקרא ומשנה נת' דמקרא לפי שהוא בחי' נה"י לכן בא בקיצור, ומעלת המשנה

שנתגלו הפרטים מפני שהמשנה היא חג"ת כו', הנה הקיצור דמקרא הוא כמו כלל דנקודה שאין בה התגלות הפרטים כלל, ולגבי כלל כזה התגלות הפרטים הוא מעלה לפי שהכלל הוא בחי' קטנות והפרטים הם בחי' גדלות כו', וכידוע בענין עיגולים ויושר דעיגולים הוא שבא בבחי' כללות לבד ה"ז בחי' קטנות ויושר הוא שבא בבחי' פרטיות ה"ז בחי' גדלות כו', ובדוגמא כזאת הוא במקרא ומשנה כו'. ומ"מ מקרא הוא בחי' נה"י שבעליון כמו עיגולים שהן למעלה מהיושר כו', רק שזהו מ"מ בחי' חיצוניות שבעליון והמשנה היא פנימיות התחתון כו' כנ"ל, ויש מעלה בבחי' פנימיות כו', אבל התחלקות הפרטים דברייתא לגבי הפרטים דמשנה אין בזה מעלה שזהו רק מצד הקטנות שצריך התגלות פרטים יותר כו'.

וברייתות הן בחי' נה"י שבתחתון ובאים בהתחלקות פרטים יותר ובאופן אחר מכמו המשנה והיינו בבחי' התעלמות האור כו', דאור החכ' מאיר במשנה יותר מבברייתות והוא מצד קטנות הכלים כו' (ועמשנת"ל ד"ה וידבר כו' וארא), ולכן אי' בזהר שהברייתות הן בזמן בית שני מפני שאז ירדה בחי' מל' להתלבש בע"ש לברר בחי' נוגה דעשי' כו', וזהו ג"כ ברייתא ל' חוץ שהוא ההתלבשות בבחי' חוץ כו', וז"ל הפרד"ס בערך בר