א'שסח

המצות הן שוין לכאו"א מישראל משא"כ תורה שיש בזה חילוקי מדרי' כו' וכמשנת"ל, והוא ג"כ מה שהחיצוניות שבעליון יורד למטה מפנימיות שבתחתון רק שבא בהעלם כו'. וכמו"כ הוא במקרא ומשנה דמקרא הוא בחי' חב"ד שבאצי' ומה שנמשך מזה הוא בחי' נה"י לבד וההמשכה היא בעשי' דוקא כו', ומשנה הוא חג"ת דאצי' ונמשך בחי' עצמיות דחג"ת, רק ההמשכה היא בעולם היצי' לא בעשי', דלהיות שזהו בחי' עצמיות חב"ד שהיא בחי' הפנימיות שבאה בבחי' גילוי ע"כ אפשר להיות הגילוי רק בעולם היצי' כו'. והגם דמשנה ג"כ ירדה למטה בעולם העשי' וגמר ההעלאה היא בקיום המצוה בעשי' דוקא, א"כ פרטי המצות המבוארים במשנה הרי העיקר הוא שיהי' בעשי' כן כו', מ"מ ההארה וההתגלות של המשנה ששרשה מחג"ת דאצי' אין מאיר בהתגלות כ"א בעולם היצי', ועד"מ כמו שלומדים משנה בג"ע אשר אינו דומה ההתגלות מהמשנה שם אל איך שבא ההתגלות כשנתלבשה המשנה ולומדים אותה בעולם עשי' כו'.

והנה בזהר בראשית דכ"ז ע"ב אי' משנה איתתא דההוא נער ואיהי שפחה דשכינתא. והענין דהנה הכתר נק' עת"י ופי' עתיק זקן והיינו מצד בחי' הגדלות שבו מלובש אוא"ס ב"ה, וידוע דעתיק הוא בחי' פנימיות הכתר, ונק' עתיק ל' זקן מפני שאינו שייך בו ענין החידוש דזה שייך רק בבחי' הגילוים דאוא"ס שהן בבחי' חידוש מן העצמות כו' (והיינו מפני שהמשכתם ע"י הצמצום הרי קדמם ההעדר כו', וגם הגילוים שהן שלא ע"י הצמצום (והעיקר שייך זה באוא"ס שלפני הצמצום, שהרי בהגילוים שאחר הצמצום גם שנמשכו שלא ע"י הצמצום והוא האוא"ס הסוכ"ע כו', הרי מ"מ הי' תחלה סילוק האוא"ס כו' וכמשנת"ל ד"ה ויהי הענן והחשך), ה"ה גילוי רצוני וה"ז שקדמו ההעדר כו' וכמ"ש במ"א), אבל בחי' עתיק שהיא בחי' תחתונה שבעצמות הגם שזהו ג"כ בבחי' המשכה מן העצמות, הרי ידוע שזהו בבחי' העתקה מן העצמות, שזהו ג"כ פי' עתיק ל' העתקה מספר לספר כו' וכמ"ש במ"א, וע"כ נק' עתיק ל' זקן שאינו מחודש כו'. וי"ל דבחי' כתר בכלל נק' זקן מפני שעתיק מתלבש בא"א כו', וכמ"ש במ"א בענין

מאה שנה דמספר מאה הוא בא"א ונא' שנה ל' יחיד מפני שמתלבש בזה בחי' חד ולא בחושבן כו' וכמשנת"ל (ד"ה אלה מסעי), וכמו"כ י"ל שנק' זקן מצד בחי' הגדלות שמלובש בחי' אוא"ס היינו בחי' תחתונה שבמאציל כו' וכמא' אוא"ס מלגאו כתרא עילאה מלבר כו' (וכאן מבו' זה על בחי' ח"ס וידוע דח"ס שרשה מבחי' עתיק כו' וכמשנת"ל), דלכן אינו שייך שם בחי' התפעלות ודינין ח"ו אדרבא משם נמשכין י"ג מדה"ר כו', וכמ"ש אני ה' לא שניתי שאין שום שינוי והתפעלות משינוי הזמן דלמטה במעשה התחתונים וכמ"ש ואם צדקת מה תתן לו כו', ולכן נק' זקן כו' (וידוע דמ"ש ואם צדקת כו' וכחשיכה כאורה זהו רק בבחי' חיצוניות הכתר, אבל בפנימיות הכתר שם הכוונה הפנימיות דוקא נש"י וקיום התומ"צ דוקא וכמא' להתם מטא עקתא דישראל בבחי' הפנימיות דוקא, ובמד"ר פ' משפטים פ' ל' אי' משל לבריונים שגינו את המלך בפורפירי' שהוא לבוש כו' כך אלו הרשעים שנגעו בעתיק יומין כו' א"ל אני מחליפה שנא' מדוע אדום ללבושיך כו', ומבו' במ"א שזהו ע"י התלבשות עתיק בז"א כו' רק הכוונה היא שאינו

בבחי' התפעלות כו'), והוא ע"ד מ"ש באד"ר דקכ"ח ע"ב בענין ח"ס סבא דעתוהי סתים כחמר טב דשקיט ושכיך כו'. והענין הוא כי ההפרש בין הנער לזקן הוא כי הנער אעפ"י שיש בו חכ' מ"מ הוא עלול להתפעל מאד ולא יסבול דבר שנגד שכלו ורצונו,