א'שסד

דוקא, וכן השפעת האור במל' שזהו הכל מלמעלה כו' כנ"ל שזהו ג"כ ענין לית לה מגרמה כלום רק מה שמקבלת מלמעלה כו', הוא הכל ע"י העלאת מ"ן דנשמות למטה כו'. ונמצא דהמל' היא בחי' מקבל ועם היות שכל ההתהוות וכל השפעת החיות בעולמות הוא מבחי' מל' דוקא (ואדרבא כל ההשפעות צ"ל ע"י המל' דוקא כו' וכמ"ש באורך בהבי' הב' דמים רבים בתו"א והוספות פ' נח), מ"מ אין המל' משפעת בכח עצמה כ"א ע"י שמקבלת את האור (ואם ההשפעה היא האור שמקבלת או שמשפעת אור עצמה כו' דבאמת הא והא איתניהו בה כו', הנה השפעה שלה היא דוקא ע"י שמקבלת) מלמעלה וע"י העלאת מ"ן שלמטה כו', ובד"כ בחי' מצד עצמותה אינה אלא בחי' כלי ואינה מתעוררת לשום שפע כ"א מה שיומשך בה מן המדות חו"ג ומבחי' רצון ותענוג כו', דאזי תהי' כלולה מי"ס רצון ותענוג של המלוכה וחו"ג שבמל' היינו להיטיב הנבראים כו', ומחמת זה תמלוך ותתנשא כו', וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה פי' מה שנתעוררה מדת ההתנשאות דמל' דאצי' הוא מפני הארת חסד עליון דז"א דאצי' שהאיר בה ועי"ז חפץ בהתנשאות כו', וכן

עד"ז ברצון ותענוג העצמי כשנמשך להיות רצון ותענוג בהתנשאות כו', והמשכות אלו הן ע"י העלאת מ"ן דנשמות למטה, וכנ"ל דלא תתעורר מדת המלוכה מצד עצמה כ"א ע"י שמעוררים וממליכים כו', וזהו אין מלך בלא עם שיעוררוהו להיות מלך עליהם כו' (ובתחלת הבריאה קודם שנברא האדם הי' ענין המלוכה רק ע"י הגילוי מלמעלה בספי' המל' שעי"ז הי' התהוות הנבראים כו', אבל היו בבחי' ממשלה לבד, ואדה"ר המשיך בחי' המלוכה כו' כנ"ל, וז"ש וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר כו' משום דואדם אין כו' דמשו"ז לא הי' במל' בחי' גילוי אור כו', וכמ"ש בזהר וכתהאריז"ל דיחוד זו"נ במקומם הי' ע"י אדה"ר כו', ומ"מ גם בעבודת האדם צ"ל בחי' החסד מלמעלה שההעלאת יעורר בחי' המל', שהרי אין המשל דומה לנמשל למלוכה למטה שהעם הן דבר בפ"ע מן המלך, משא"כ למעלה הרי באמת אינן נפרדים והכל הוא מאתו ית' ועל מי ימלוך כו', וגם מה תופס מקום העלאת מ"ן של האדם למטה כו', וע"ז צ"ל בחי' חסד עליון שיתפוס מקום עבודת האדם ויעורר בחי' התגלות המלוכה כו'). והוא שבחי' מל' בכלל היא לא בחי' אור משפיע כ"א אור מקבל בעצם כו'.

אמנם יש בזה ג' מדרי' והן עד"מ אור הלבנה ואור האבן טוב ואור ראיית העין, ואי' בכתבים שהן בג' עולמות בי"ע דמל' דבריאה היא כמו בחי' לבנה ומל' דיצירה היא כמו בחי' אבן ומל' דעשי' היא בחי' עין, ונעוץ סוב"ת שבבחי' מל' דעשי' יש הארה הגבוה מאד נעלה מבחי' מל' דברי' כו'. ונת"ל ההפרש ביניהם דלבנה היא בחי' מאור היינו שהוא אור המאיר את החושך, רק שהוא בחי' אור מקבל והוא שאינה מאירה בעצמה רק אחרי שמקבלת אור השמש שנחשך בה ומשתנה לפי מהותה ואז תאיר אור כו'. והאבן הטוב הוא שאין החשך מחשיך עליו ומאיר ג"כ את החשך והאור הוא האור הנקנה בו אור השמש או אור הכוכבים כו'. ועין הוא שאינו אור המאיר וצריך סיוע מאור המאיר ואז הוא רואה אך האור הוא מעצמו היינו מכח הראי' שבו כו' (ונק' ג"כ מאור כמו מאור עינים כו'). ויש לבאר הענין עפ"י הקדמה המבו' במ"א במ"ש בפע"ח שער הנהגת הלימוד בענין מקרא משנה ותלמוד, דתלמוד בברי' ומשנה ביצי'