א'שנט

הוא לצורך עצמה לבד ולא להשפיע כו', והיינו להיותה בחי' נקודה ממילא קבלתה האור הוא בבחי' צמצום לצורכה לבד כו', וממילא א"א להיות בבחי' התפשטות להשפיע כו', וכמ"ש בבה"ז פ' בלק עמה"ז ע"פ שחורה אני עד"מ להיות יונק עדיין לצרכו בלבד אינו יכול להשפיע חיות ומזון לאחרים, והגדול שמשפיע חיות ומזון לאחרים הוא מפני שיש לו ריבוי מזון יותר מכפי צרכו לעצמו כו', וכמו"כ בשכל דכאשר מבין השכל והסברא בצמצום רק כפי ההשגה החיצוניות אינו יכול להביא את השכל באותיות וצירופים אחרים ובהסברים שונים להסבירו לזולתו, רק כאשר יודע את השכל לעומק ופנימיותו ביותר אז יוכל להביאו בכמה אותיות וצירופים ובכמה הסבירים כו', וכמ"ש במ"א בענין משכיל אל דל דבחי' השפעת היסוד שבשכל הוא מבחי' משכיל מקור השכל דוקא כו'. ועוד זאת דבחי' נקודת המל' להיותה נקודה השרשית שנאצלה מאוא"ס המאציל ה"ה דבוקה באוא"ס המאציל לקבל את האור והשפע מהמאציל עליון ב"ה ואיידי דטריד למיבלע לא פליט כו' (וידוע דכמו"כ הוא בכל הספי' דאצי' וכמ"ש במ"א, וי"ל דבכל הספי'

ידוע דמה שטרידא למיבלע הוא בבחי' הג"ר והז"ת הן בבחי' השפעה כו', וי"ל דכמו"כ בבחי' ז"א בכלל עם היות שנאצל רק בבחי' ו"ק הרי מ"מ יש בו בחי' מוחין ג"כ והן בחי' מוחין דיניקה כו', וא"כ י"ל דהטרדה למיבלע ובחי' הדביקות היא בהג"ר דז"א אבל הו"ק הן בבחי' השפעה כו', ועם היות דקטן אינו מוליד מ"מ יש בחי' השפעה מז"א גם כשהוא בבחי' קטנות כו', וכמו כרוב א' מקצה מזה שהוא בחי' ז"א המשפיע האור במל' מקור בי"ע כו', והוא בחי' אנפי זוטרא כו' וכמ"ש בתו"א פ' תרומה ד"ה מי יתנך, וכמ"ש כי נער ישראל ואי' בזהר ויקהל דרט"ז סע"א שזהו בחי' ישראל זוטא, ובמק"מ שהוא בחי' ז"א שנק' ישראל זוטא לגבי או"א כו', והיינו כשהוא בבחי' קטנות המוחין דהיינו בחי' הארת המוחין לא עצמות המוחין כו' וכמ"ש בתו"א סד"ה ואלה שמות. וי"ל דהנה יש כמה השפעות וכמו שארה כסותה ועונתה, ושארה הוא שלצורך קיום העולמות והוא מה שנמשך מזו"נ מבחי' יחוד חיצוני דאו"א כו', דכללות בחי' מוחין אלו הן בחי' מוחין דקטנות כו', ונמצא דבחי' ז"א גם שהוא בבחי' קטנות יש ממנו

השפעה והוא מבחי' ז"ת שבו כו', והטרדא למיבלע הוא בג"ר כו', ובמ"א מבוא' שההשפעה היא מבחי' המל' שבהספי' כו', אבל בחי' נקודת המל' איידי דטרידא למיבלע לא פליט כלל כו'). ואדרבא הטרדא למיבלע דנקודת המל' הוא בבחי' עלי' והתכללות כו', שזהו ג"כ מה שא' ע"ז בזהר שהו"ע שחורה אני בחי' שחרות היינו בחי' העדר האור בבחי' הסתלקות למעלה כו', וזהו שהנקודה היא בחי' כתר שבמל' שהוא בחי' רצון כנודע והרצון הוא בבחי' הסתלקות והתכללות לדבוק במאציל תמיד כו' (דרצון הוא ל' מרוצה והוא הריצה או בבחי' המשכה או בבחי' העלאה כו' וכמו אם רץ לבך כו'), וזהו ג"כ להיותה בבחי' נקודה שאין לה בחי' התפשטות והמשכה ע"כ היא אדרבא בחי' עלי' למעלה כו', וכמשל האש שאם אין לו פתילה להיות נאחז למטה ה"ה עולה למעלה כו', וכמו"כ בחי' נקודת המל' להיות שאין לה בחי' כלים להיות נאחז בהם למטה ע"כ היא בבחי' עלי' והסתלקות כו' (וזהו ג"כ שיש הפרש בין ז"א ומל', דז"א עם היות שהוא ג"כ בבחי' דביקות העלול בעילתו ובבחי' עלי' כו' מ"מ להיותו בבחי' ו"ק ה"ה נאחז

בהז"ת כו', והיינו שמ"מ הוא בבחי' השפעה כנ"ל וגם נמשך מבחי' ג"ר שבו כו', אבל המל' להיותה רק נקודה א'