א'שנח

העצמי דא"ס שזהו בחי' המל' כמו שמושרשת בעצמות כו' וכמ"ש במ"א, ע"כ אצי' המל' הוא בבחי' נקודה א' דנקודה היא בחי' העלם כו', וכמ"ש בזהר בראשית דמ"ט ע"א ע"פ ויבן את הצלע דענין צלע הוא כמ"ש שחורה אני ונאוה ואי' בסה"מ סי' קל"ז בש' הרמ"ז דבהיות המל' בסוד נקודה א' (היינו נקודה השרשית שבה בחי' הכתר) אז נק' צלע ואז היא שחורה ממש, אבל נק' נאוה כי יכולה נקודה זו לעמוד פב"פ כנז' בפע"ח בק"ש שעהמ"ט עכ"ל, וע"ש ספ"ד דנקודה יכולה לעמוד תמיד פב"פ עם ז"א כו', ועמ"ש שם בשער הכוונות ובשער התפילין דרוש ה', ובשער ר"ה ד"א מובן שזהו מפני שהיא בחי' כתר כו' וכ"ה בהדי' בשעה"כ ובשער התפילין שם, וי"ל כנ"ל דלהיותה מבחי' עצמות ע"כ ביכולתה לעמוד פב"פ עם בחי' ז"א כו'. וזהו ג"כ שענין המרחב הוא בבחי' מל' דוקא וכמ"ש הרחיבי מקום אהלך וכמו פרזות תשב ירושלים (י"ל דז"א היא בחי' קו היינו בחי' אורך ומל' היא בחי' שטח כו', ולעתיד יהי' השטח והרוחב דמל' בבחי' א"ס כו'), והוא שהרי בחי' עצמות שלמעלה מבחי' גילוי לגמרי הנה שם הוא דוקא בחי'

המרחב בבחי' א"ס ממש כו', וכמ"ש במ"א בענין ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע שזהו בחי' השטח דא"ק (דמה שא"ק כולל הכל אין זה כמו נקודה הכוללת כ"א הוא בבחי' שטח כו', וכמו צופה ומביט עד סוף כל הדורות כולם בפרט דוקא ומ"מ כולם נסקרים בסקירה א' כו' וידוע שזהו בבחי' מחה"ק דא"ק כו', וכמשנת"ל דא"ק הוא בחי' התחלת ההתהוות כו'), שהשטח הזה הוא בבחי' א"ס כו', וזהו שא' כמרחבי הרקיע כמו עד"מ הרקיע מתחלק לש"ס מעלות הרי אין בו התחלקות מעלות ממש א"כ ה"ז שטח שאין בו התחלקות כו', וכמו"כ בחי' השטח דא"ק אינו בבחי' התחלקות וממילא הוא בבחי' א"ס כו', וכ"ש בחי' המרחב דעצמות שהוא בבחי' א"ס ממש כו', וכמו ענני במרחב י"ה בבחי' מרחב העצמות כו', והוא מפני כי מן המיצר קראתי דהיינו בחי' המיצר שבנפש שהיא בחי' נקודה העצמיות דנפש כו', והו"ע התשובה שמתוך פנימיות נקודת הלב בבחי' הזזת עצמותו הנק' צעקת הלב כו' כמ"ש במ"א שמגיע בבחי' פנימיות ועצמות א"ס כו', די"ל שז"ע המיצר למעלה היינו בחי' העצמות שלמעלה מגדר גילוי לגמרי כו', וזהו מן המיצר

קראתי מבחי' פנימיות העצמות להיות בבחי' קריאה והמשכה כו', ומשם ההמשכה דענני במרחב כו' בבחי' מרחב העצמות ממש כו', וענין המרחב הוא שלמעלה מבחי' הגבלה בכלי כו'. אמנם בחי' מרחב העצמות י"ל שזהו שגם הגבלת הכלי יהי' בבחי' א"ס כו', וכמו בתורה שהיא בבחי' טעם ושכל שזהו בחי' הגבלה וכנודע דכל בחי' שכל והשגה בהכרח הוא בבחי' הגבלה כו', ומ"מ ארוכה מארץ מדה ורחבה כו' והיינו שכל ענין מעניני התורה הוא בבחי' המרחב דבלי גבול ממש כו' (ואין הכוונה על ריבוי הפרטים שבכל ענין אלא שכל ענין פרטי הוא בבחי' המרחב בעצמו בבחי' בלי גבול כו'), וכמשנת"ל בענין המדידה דתורה שהיא בלי מדה כו' וכמו מקום הארון כו' וכמו המדידה דמן כו', ונמצא דבחי' העצמות הוא למעלה מגדר גילוי ומשם דוקא בחי' המרחב בבחי' א"ס ממש כו'. וכמו"כ הוא בבחי' מל' שהיא בבחי' נקודה בעצם בבחי' העלם מפני ששרשה מבחי' עצמות א"ס כו', ולעתיד שיתגלה במל' בחי' שרשה ומקורה העצמי תהי' בבחי' מרחב ביותר בבחי' א"ס ממש כו', וכמו שהמל' היא בחי' העלם דכל נקודה היא בחי' העלם כו' וכמש"א בזהר ע"ז שזהו בחי' שחורה אני כו' כנ"ל.

והנה זאת ודאי שנקודה המל' יש בה אור שהרי נאצלה בבחי' אור וכלי, כמו כל הספי' שנאצלו בבחי' אורות כמו"כ הוא בבחי' מל' כו', רק שהאור