א'שנה

מ"מ לא יוכל לראות עי"ז בחדר הסמוך לו שאין אור הנר מאיר שם כו', והיינו מפני שהקבלה שלו הוא בדרך סיוע לבד, והראי' הוא מאור הראי' עצמו כו' כנ"ל. ונמצא דבאור הראי' יש גרעון לגבי אור הלבנה בב' דברים הא' שאינו מאיר את החשך והב' שתמיד צריך לאור זולתו כו', והמעלה שבו שהוא בבחי' גילוי אור בעצם והראי' הוא בבחי' אור עצמו (ואין החשך מחשיך אורו בעצם), והאור הזולת הוא בו רק בבחי' סיוע לבד כו', וע"כ צריך תמיד להסיוע כו' והיינו לראות דבר הזולת אבל לעצמו הוא בבחי' אור המאיר כו'. ונמצא שיש ג' מדרי', הא' אור הלבנה שמקבלת אור השמש ואז מאירה גם בבחי' אור עצמה כו', והב' האור דאבן טוב שהוא האור הנקנה בו מאור השמש ואין החשך מחשיך אותו, והג' אור הראי' שאינו אור המאיר להאיר זולתו רק לעצמו וצריך תמיד לאור זולתו כו'. והכל הוא בחי' אור מקבל כו', ואור השמש הוא בחי' אור משפיע כו'.

והדוגמא מכ"ז הוא בבחי' ז"א ומל', דז"א הוא בחי' משפיע בעצם מהותו ומל' בעצם מהותה היא בחי' מקבל כו', דכן הוא גם לפני המיעוט כשהיו בבחי' שני מאורות הגדולים הי' בחי' מל' בבחי' מקבל, והיינו שגילוי האור הי' בז"א ומל' קבלה האור ע"י ז"א רק שהאור כמו שהוא בז"א כן הי' מאיר בבחי' מל' ג"כ כו', וכמ"ש במ"א בענין כתר א' לשניהם דהיינו שההמשכה במל' הי' רק דרך מעביר הז"א כו' (ועמ"ש בסי' בשער ר"ח שהמל' מקבלת מחכ' שלא ע"י ז"א כו', וצ"ל שזהו ג"כ ע"י מעביר הז"א וכמ"ש במ"א שהשפעת הדבור צ"ל ע"י המדות כו', אך לפמש"ש המשל כמו הדבור הבא בדרך ממילא מטרדת השכל כו' וכ"ה בלקו"ת בהבי' דוהי' מספר י"ל שזהו גם שלא ע"י מעביר הז"א כו', וי"ל דמ"ש בע"ח בענין כתר א' שת"ת דאי' הי' גם בבחי' כתר לנוקבא כו' ג"כ הכוונה הנ"ל, וכן הוא מפורש בע"ח בשער מיעוט הירח פ"א, אך נר' בע"ח שם פ"ב דקודם הקטרוג היתה שוה בקומתו רק בבחי' אב"א והיתה כתרו למעלה מכתרה והיינו שקבלה האורות ע"י ז"א כו', וע"ש בפי' יפה שעה מהו ענין כתר א'

לשניהם כו', ומ"ש דכתר א' לשניהם שתקבל מת"ת דאי' שלא ע"י ז"א, י"ל שזהו נעשה ע"י עבודה דוקא ועז"א דבחי' זו לא הי' לעולם עדיין כו', וכן מ"ש בסי' בשער ר"ח הנ"ל צ"ל דהיינו עליית המל' הנעשה ע"י עבודה (ובודאי שאין זה כמו העלי' דלעתיד בגמר הבירורים כו' וכידוע שבכל מדרי' יש כמה מדרי'), אבל מה שבתחלת האצי' היו בבחי' שני המאה"ג הי' מקבלת האור ע"י מעביר הז"א כו', ועמ"ש באגה"ק בקו"א דמעביר הוא ג"כ בחי' התלבשות כו' וכמ"ש במ"א). או שזהו ע"ד שילוב הוי' באד' שהוא גילוי שם הוי' ממש רק שנמשך ע"י שם אד' כו', ובבחי' מלמטלמ"ע הו"ע שילוב אד' בהוי' והיינו שע"י ש' אד' מתעלים ומקבלים משם הוי' עצמו כו'. אבל בכ"ז הוא שז"א הוא משפיע ומל' הוא בחי' מקבל כו', וההפרש בזה דמשפיע הוא בחי' גילוי והמקבל הוא בחי' העלם, דמשפיע ומקבל ה"ז כמו אור וכלי, דאור הוא בחי' גילוי בעצם מהותו והכלי בעצם מהותה היא בחי' העלם וכמשנת"ל באורך, וע"כ בבחי' האור גם במדרי' האחרונה הכל הוא בחי' אור וגילוי כו' והכלי גם במדרי' העליונה שבה היא בחי'

העלם ומעלמת על האור כו' (ויובן זה כמו בנשמות הרי גם בנשמה שהיא מהמדרי' היותר תחתונות הנה מצד האלקות שבה יכולה להיות בעבודה במדרי' היותר עליונה, וכמ"ש בלק"ת בד"ה להבין ענין הפסוק מי אל כמוך דנשמות שהן בבחי' בני יעקב שמקבלים מבחי' עקביים והיא בבחי' גסות הרוח שהרוחניות הוא בבחי' גסות ואינה מתפעלת מ