א'שנ

ומעתה צ"ל ענין התורה שהיא בבחי' המשכה מלמעלמ"ט מאין ליש כו', שהרי התורה היא בחי' שם מ"ה דחכ' שזהו בחי' אין, ובשרשה היא בבחי' חכ' הקדומה דא"ק בחי' עצמיות שם מ"ה שהוא בחי' אין העצמי כו', ונמשכה מלמעלמ"ט שנעשה בבחי' מציאות ה"ז מאין ליש כו', והוא שהאין העצמי בא בבחי' יש ומציאות כו'. וביאור הענין הוא דהנה כתי' כי נר מצוה ותורה אור שהמצוה נק' נר והתורה היא בבחי' אור כו', וכתי' נר ה' נשמת אדם הרי גם הנשמה נק' נר, וצ"ל מהו נר דנשמה ונר דמצוה כו'. גם צ"ל שהרי נת"ל דבחי' מראה אדם למעלה זהו מה שישראל עלו במח', שהרי אוא"ס מצ"ע הוא בבחי' כי לא אדם הוא, והיינו שגם האור והגילוי ממנו ית' להאיר בעולמות הוא בבחי' לא אדם עדיין להיותו בבחי' גילוי מן העצם שהוא לפי אופן העצם כו', ורק מפני שישראל עלו במח' עי"ז נעשה בחי' ציור אדם כבי' למעלה כמשל צורת הבן שנחקק במחשבת האב כו' וכמשנת"ל בשם האו"ת. והנה התורה ג"כ נק' אדם כמ"ש זאת התורה אדם כו', וכמ"ש בזהר פ' תולדות דקל"ד ע"ב שהתורה היא בבחי' ציור אדם

כו' וכמ"ש בבה"ז על מא' זה, וצ"ל מהו ההפרש למעלה בין ציור אדם דנשמות לציור אדם דתורה כו'. וצ"ל תחלה ענין נר דנשמה ונר דמצוה. דהנה נר כולל ג' דברים והן הפתילה והשמן והאור שהוא הנאחז בהפתילה דוקא, דהפתילה היא הדולקת בהאור דהשמן עצמו לא הי' דולק אדרבא האש נכבה בשמן, ומהו הדולק הוא הפתילה שהיא הכלי אל האור שנאחז בהפתילה דוקא, רק שהפתילה לבד הי' נשרף ונכלה מיד וגם לא הי' אורה מאיר, וע"י השמן נמשך הפתילה זמן רב ואינו נכלה והאור הוא אור בהיר כו', ואז כאשר הפתילה היא בשמן הרי אדרבא הפתילה אינו נשרף ונכלה ממנה רק מעט מזעיר, ומה שנשרף ונכלה הוא השמן דהאור שואב את השמן ומכלה אותו מעט מעט ועי"ז הוא אור בהיר המאיר כו'. נמצא מה שהאור שורף ומכלה הוא את השמן דוקא, רק שזהו דוקא ע"י הפתילה, דהשמן עצמו אינו כלי אל האור להיות האור נאחז בו ומכלה אותו, רק הפתילה דוקא היא הכלי אל האור וע"י נשרף ונכלה השמן מעט מעט כו'. ונמצא דהפתילה היא ממוצע בין האור והשמן, והיינו שהיא מושכת את השמן אל האור (והיינו כאשר יש בה

אור הנאחז בה ה"ה מושכת את השמן כו', דמה שהאור שואב את השמן הוא ע"י הפתילה כו'), והיא ממשכת את האור אל השמן לשורפו ולכלותו מעט מעט כו', ועי"ז האור מאיר כו'.

והדוגמא מזה יובן בנר דנשמה ונר מצוה דבכאו"א יש ג' ענינים, והנה בנר דנשמה הפתילה הוא הנה"א, במאו"א אות פ' סעי' ל' כ' פתילה נק' המל' כי נעשית פתילה לאחוז בה אור הדכורא כו' עכ"ל, ובי"נ בשם הת"ז תיקון כ"ח (צ"ל כ"ז) פתילה דא שכינה (ומשמע שם דפתילה היא שמתלבש ומתאחד עם הכלי (ושם דהכלי הוא מט"ט), וזהו בחי' מל' שמתאחדת בתחתונים כו', וי"ל ג"כ דמל' היא בחי' מקבל דסיהרא לית לה מגרמה כלום רק מה שמקבלת מלמעלה כו', אמנם היא בחי' כלי הראוי' לקבל אור מפני בחי' הביטול שבה כו', דלכן נק' מל' בשם ארץ כמו ארץ שהכל דשין עלי' כו' דהיינו בחי' הביטול כו', ונק' כוס ישועות שהיא כלי לקבל בחי' חסדים העליונים כו', ובמאו"א אות כ' סעי' ל"ז כלי נק' היסוד דנוק' כו' והוא בחי' כלי ריקן כו' וכמ"ש מזה בד"ה לא תהי' משכלה כו', וידוע דבחי' מל' היא בחי' מקבל וגם בחי' משפיע שז"ע ואמונה כל זאת ל' נוק' וקיים עלינו ל' דכר כו', וע"כ נק' בשם פתילה שהיא בחי' מקבל שמקבלת את האור ומאירה למטה כו' דכפי