א'שמח

בזה פסולת צ"ל רצוא ועלי' בבחי' הכלים (שזהו ג"כ הזדככות) לקבל אור עליון יותר כו', ויש ג"כ רצוא בהאור שעולה בבחי' הפנימיות להיות גילוי בחי' פנימיות ועצמות האור, וכ"ז הוא בסדר והדרגה דוקא מלמטלמ"ע דתחלה הוא בחי' רצו"ש דבי"ע (שזהו הזיכוך דבי"ע להיות כלים אל האור הנמשך בבחי' השוב כו'), ואח"כ רצו"ש בבחי' הכלים דאצי' ובבחי' האור כו', וזהו דעבודת האדם הוא בבחי' בירור וזיכוך החשך ועי"ז דוקא יהי' הגילוי כו'. וזה בנשמות דבי"ע שנתפסים בגשם בבחי' העלמות והסתרים ועבודתם הוא בדרך מלמטלמ"ע היינו לזכך את החשך (והוא לעשות כלים), ועי"ז יהי' גילוי האור כו' (ובד"כ הוא בנשמות דב"ן שעבודתם הוא בזיכוך החומריות), אבל נשמות דאצי' שאינם נתפסים בגשם עבודתם הוא בדרך מלמעלמ"ט היינו בהמשכת האור ועי"ז ממילא מתברר ומזדכך החשך (עד שגם החשך יהי' בבחי' אור כו'), ובנשמות אלו תחלת העבודה הוא בבחי' גילוי האור כו' (ויש שגם נשמות דאצי' באים בגוף חומרי המעלים ומסתיר רק שאין הנשמה נתפסת בחומריות הגוף, והיינו שאינה נמשכת ח"ו אחר

החומריות והסתר הגוף הוא רק כמו לבוש וכמו דבר זר המסתיר כו', והסרת ההסתר הוא ע"י התגברות יתירה בדרך מס"נ באיזה ענין אלקי שזה בא בתוקף הכח הנעלם של הנשמה כו', ואז מאיר אור הנשמה בהתגלות ממש כו'), אבל בנשמות דבי"ע (שיש בזה ג"כ מדרי' נעלות) העבודה היא בדרך מלמטלמ"ע דוקא כו'. ובזה הוא שמתחלה הוא החשכת וההסתר (וזה ג"כ מביא לידי הגילוי וכמו אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה ורחבה שהעיבור הוא סבת הלידה והגילוי בהתרחבות כו'), והעבודה הוא להסיר ההעלמות כו' והיינו לעשות כלים אל האור ועי"ז יהי' האור והגילוי כו', וכפי אופן הזיכוך כך יהי' הגילוי אור כו').

וזהו דמות הכסא שהוא ית' מכוסה (שזהו בירידת האור בעולם הבריאה כו' כמשנת"ל, כמו"כ הוא בכללות בירידת האור בבחי' בי"ע הכללים כו', דאז הוא) כמו מראה אדם (שהמשכת האור הוא ע"י העלאת מ"ן בזיכוך הכלים וכפי אופן הזיכוך כו'), כמו שנתעורר בו כך נתעורר אצלו ית' אם נתעורר בצדיק אהבה נתעורר למעלה אהבה וכן כל המדות (והוא כענין ה' צלך שהיא כמו הצל שלך שכמו שהאדם מעורר בנפשו כך מתעורר אתעדל"ע למעלה כו' וכמ"ש בתו"א בד"ה רני ושמחי דרוה"ר, וגם זאת שהכלים עושים תמונה בהאור דהאור הוא בבחי' בלי מה והתמונה בהאור נעשה ע"י הכלים כו' כמשנת"ל, וכן הוא בכללות האור וכמשנת"ל בענין כמים הפנים אל הפנים כו', וכבר נת"ל דבחי' מראה אדם למעלה הוא מה שישראל עלו במח' כו', וע"כ הם עושים תמונה בהאור כפי אופן הכלים שלהם כו', וזהו בהאור השייך אל הכלים דהמשכתו הוא ע"י הכלים שהכלים מתארים ומגלים את האור ועושין בו תואר ותמונה כו', אבל עצם האור שלמעלה מבחי' הכלים ובא בדרך מלמעלמ"ט אין הכלים עושין בו תמונה כו' ואדרבא כפי

אופן האור הוא תמונת הכלי כו' וכמשי"ת בעזה"י בענין התורה). וזהו כשמביא א"ע בהזדככות גדול למעלה מכל העולמות (והוא בחי' רעו"ד מי לי בשמים כו' שזהו הרצוא דאצי', וכמשנת"ל ד"ה מי מנה בענין ומל ה' אלקיך שזהו בירור אוכל מתוך אוכל כו'). ויהי' אחדות עמו ית' (נת"ל ד"ה בא אל פרעה שזהו בעבודה בכוונה פנימיות שבמוח כו', גם י"ל שזהו הרצוא שבאור שנת"ל שזהו בחי' אהבה בתענוגים כו'), כמו שהוא ית' אינו חושב רק את האדם (ע"ד מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר כו', גם להיות הכוונה בהאור והגילוי מן העצמות הוא שיהי' הגילוי בעולמות