א'שמג

אך הענין הוא דהנה מהות התשובה באה בכל דבר לפי מדריגתו ומקומו, והוא ששב בתשובה לתקן הפגם שהוא לפי מדריגתו. וכידוע שיש בחי' נר"ן שבנשמה, ובודאי יוכל להיות פגם בנר"ן והתשובה הוא התיקון לתקן הפגם, ובודאי אינו דומה פגם דבחי' נפש לפגם דבחי' רוח ופגם דרוח אינו דומה לפגם דנשמה, כי הנפש החוטאת בפו"מ צריכה תיקון לפי הפגם שבבחי' מעשה, ופגם דבחי' רוח הוא במדות והוא דק ופנימי יותר והתשובה בפנימיות יותר, ופגם דנשמה הוא בבחי' מוחין דחו"ב שהוא בפנימיות יותר כו' וכמשנת"ל (ד"ה שובה ישראל), ועד"ז מתחלק ענין התשובה בכללות נש"י מבחי' רגל עד בחי' ראש שהן ראשי אלפי ישראל כו', וכל הגדול יותר פגמו יותר בפנימיות וצריך לתשובה עילאה יותר כו'. ועד"ז יובן ענין התשובה בצדיקים ג"כ שהוא לפי ערכם דוקא, דהיינו שצריכים לבחי' תשובה עילאה ופנימיות יותר ולא מצד עצם הפגם דאעפ"י שלא פגמו כלום גם בפנימיות ודקות, רק מפני ערכם ומעלתם בעבודת הקדש היא הנותנת שיחשבו כחוטאים ממש ויותר מנפש החוטאת בפו"מ, וכמ"ש וסביביו נשערה מאד שמדקדק

עליהם כחוט השערה ממש כו', לפי שכל הגבוה יותר מחבירו יותר הוא חוטא לפ"ע מעלתו, הגם שהחטא הוא בדקות מאד כחוט השערה, יותר יחשב לחטא מן החוטא שחטא בפו"מ ר"ל פחות ערך בדבר עבירה גדולה כו'. ויובן זה עד"מ הידוע בהפרש שבין אדם לבהמה, שאדם הוא בעל שכל ונבדל מעלתו בערך מן הבהמה, וע"כ כאשר בהמה מטנפת בהיכל המלך וצריכים לנקות ההיכל אין זה פלא כלל שדרך הבהמה כך, אבל אדם שמטנף היכל המלך יחויב מיתה כי יבער כאש חמת המלך על איש שעושה דבר מכוער כזה ויצווה להשליכו חוץ ולהענישו ביותר כו'. וכמו"כ הוא ההפרש בין עבדים לשרים שכאשר יחטא העבד פחות הערך עונשו קטן, אבל השר הגדול גם שיחטא בדקות ענין שלא הי' חטא כלל בעבד יחשב לו לחטא גדול עד שיענש עונש גדול כו', שלפ"ע מעלתו כן יגדל עונשו אפי' בחטא קל ביותר כו'. וכך הוא למעלה בענין ההפרש שבין חטא פחות הערך לחטא הנשמות הגבוהות, וכידוע שיש ב' מדרי' בנשמות בחי' אדם ובחי' בהמה וכמ"ש וזרעתי את ב"י זרע אדם וזרע בהמה כו', כי באור הזרוע לצדיק עליון יש בחי' נשמות גבוהות שנק'

זרע אדם בגדלות הדעת שבצלם אדה"ע כו', ויש בחי' זרע בהמה שלמטה מן הדעת בבחי' קטנות ביותר כע"ה וכה"ג, ולפ"ע כל אחד ואחד כך ערך עונשו, דודאי נשמות שנק' זרע אדם כשימצא בהם איזה פגם דק שבדקות חוטא גדול יחשב מחטא דע"ה בפו"מ כו'. וזהו שאומרים בש"ע סלח לנו אבינו כי חטאנו אעפ"י שבק"ש או' ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך כו', ובשמ"ע בא לכלל ביטול במציאות בקרבתו לאלקות בתכלית בעילוי ההשגה האלקית ובבחי' ראי' באלקות כעומד לפני המלך ממש כו', דאדרבא היא הנותנת אחר שקרוב אל אור פני מלך נעשה בנפשו חוטא גדול יותר כשאינו בתכלית העבודה כדבעי, וע"כ או' סלח לנו כו' לבקש על נפשו סליחה ומחילה יותר מעוברי עבירה גשמיות באותן שהן מבחי' זרע בהמה כע"ה וכה"ג (ובמ"א מבו' שגם בעבודה שלהם נחשבים כחוטאים מפני שכל עבודה אינה אמיתית כלל לגבי אמיתתו ית' כו'), וזהו וסביביו דוקא מדקדק עליהם כו'. וזה"ע התשובה שבצדיקים דוקא מפני הקירוב והעילוי שלהם כו'.

וזה"ע דתשובת הצדיקים היא ע"י משיח דוקא, לפי שבימות המשיח יתגלה בחי' שם מ"ה העליון שלא בדרך בקיעה כו', שיהי' גילוי בחי' ש' מ"ה כמו שהוא בעצם למעלה מהארתו דרך הפנים והמצח כו', ואז יבואו הצדיקים לבחי' הביטול בפנימיות