א'שמא

מהשתל' ע"כ הרחמים דשם הן בבחי' רחמים פשוטים כו', ובכללות הוא ההפרש דבבחי' גילוי הקו שנמשך בעולמות לאחר הצמצום שייך ענין הרחמים שמצד ההרגש בבחי' התלבשות פנימי כו', ובהאוא"ס שלפני הצמצום בבחי' הרצון הפשוט שעלה ברצונו להאציל כו' וכ"ש מבחי' אוא"ס שלמעלה מעלות הרצון (והוא בחי' הגילוי לעצמו כו') שזהו בבחי' רוממות והבדלה מכללות ההשתל', משם הוא בחי' הרחמים על כללות ההשתל' דהקו מרוכ"ד עד סוכ"ד כו'.

אמנם באמת גם בחי' הרחמים שמצד הרוממות יש בזה קצת הרגש כו', שהרי גם המרומם יש לו מ"מ איזה שייכות אל המרוחם ומשו"ז הוא מרחם עליו כו', וכמו המלך שמרומם מן העם מ"מ יש לו שייכות אל העם ומשו"ז הוא מרחם עליהם כו', וכמו"כ הוא הדוגמא למעלה דגם בחי' סוכ"ע יש לזה שייכות אל העולמות וממילא איזה הרגש בענין הרחמים כו', וכמו בנינוה דכתי' איך לא אחוס כו' הגם שהי' מבחי' סוכ"ע דמשו"ז הי' הרחמנות על האדם והבהמה כו', מ"מ ה"ז בבחי' קצת הרגש כו', וכמו בקרי"ס דא' מעשי ידי טובעים בים כו', וכמו"כ הוא בשרשו גם בחי' הרצון הפשוט יש לזה שייכות אל העולמות שהרי עלה ברצונו להאציל כו' ושיעור בעצמו בכח כו'. וידוע דבבחי' מל' הרי גם בבחי' הרוממות דמל' הרי מציאות הנבראים תופס מקום עד שזהו בערך להיות בחי' אין ליש כו' וכמשנת"ל בכ"ד, וכמו"כ הוא ג"כ בשרשו בבחי' מל' דא"ס בבחי' עלות הרצון דהגם שמרומם ומובדל מהשתל' מ"מ ההשתל' תופס מקום שם כו', וגם מה שלמעלה מבחי' עלות הרצון ה"ז עכ"פ בבחי' גילוי אור בעצמותו כו', אבל

עצמות א"ס שמרומם ומובדל לגמרי מהשתל' ונק' המלך הקדוש שקדוש מצ"ע ואינו כלל בבחי' גילוי ובבחי' המשכה בעצמותו כו', ונק' מלך יחיד שיחיד ומיוחד לגמרי ואין עוד מלבדו כו' שלא יש שום מציאות כלל כו', וממילא בחי' הרוממות אינו שמרומם על איזה דבר מאחר שמבלעדו אין אלקים כו', אלא הוא בבחי' רוממות עצמי שמצ"ע כו'. וא"כ במדרי' זו אינו שייך גם בחי' הרחמים שמצד הרוממות דטבע המרומם כו', דכ"ז הוא כשהשפל הוא במציאות ויש לו איזה ערך ושייכות איליו כו', אבל בבחי' הרוממות העצמי הרי אין לזה שום שייכות כלל אל העולמות ואין עוד מלבדו כו', וע"ז אנו מבקשים ברחמיך הרבים רחם עלינו כו' ברחמיך העצמיים דוקא כו'. והענין הוא כמשנת"ל (ד"ה אני לדודי) בפי' אלקי עולם ברחמיך כו' דאלקי עולם הוא כמו בורא עולם דהיינו בחי' עצמות א"ס דשייך עליו רק שם בורא כו', וברחמיך הרבים הוא בחי' עצם האור שלמעלה גם מבחי' גילוי לעצמו כו', והוא שכל המקיפים נמשכים ממנו שז"ע יגמה"ר כו', וזהו בחי' הרחמים שמבחי' רוממות העצמית שמרומם בעצם דהיינו בחי' עצם

האור ולמעלה מזה בחי' העלם העצמי כו' (והוא בחי' העצמות דא"ס שמשפיל עצמו כבי' לזכור את בחי' ראשית הגילוי שהוא בחי' הגילוי לעצמו והגילוי שלצורך העולמות שז"ע זכרון ליום ראשון כו', והו"ע זכרונות דר"ה שלאחר מלכיות כו' וכמ"ש במ"א, והמשכה זו היא ע"י ביטול היש דוקא (שז"ע ובמה בשופר דע"י שופר של איל דוקא בחי' בהמה עי"ז הוא דוקא הזכרון כו'). וזהו שאמרז"ל גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ דמעשה שמים וארץ הוא מאין ליש ומעשה צדיקים מיש לאין, דאין הכוונה שמגיע רק בהאין של היש דא"כ מהו גדולים כו', אלא שהביטול היש לאין