א'שמ

במדרי' העבודה מה שרצה לתקן וטעה בענין התיקון כו' (וזה הי' גרם לגבורות קשות וכמ"ש בכתהאריז"ל בענין ד' שנכנסו לפרדס, אבל מ"מ הי' זה בעניני עבודה כו' ולהיות סביביו נשערה כו', מפני שבאמת עבודתם נוגע הרבה ועושה רושם גדול למעלה כו'). ובשל"ה בתושב"כ פ' נח דרע"ד ע"א הביא מ"ש מצאת דבש כו' על נח שרצה לתקן חטא אדה"ר ולא תקן מצד הריבוי כו' יעו"ש (ועמ"ש על המאה"ז פ' חיי שרה ע"פ ויתרון ארץ בכל הוא) (ונר' דדין דגדלות הוא בנשמות שההנהגה עמהם הוא מבחי' מוחין דגדלות כו'). אבל דין דקטנות הוא ע"י חטא ועון ממש ר"ל, דשאור הוא עצם הגבורות שהולך ונגבה ומערב ומבלבל הפסולת עם המובחר והם גבורות דקטנות כו', והוא הנק' רשע וכמ"ש מי ישקוט ומי ירשיע דרשע הוא היפך השקיטה והמנוחה שהפסולת מתברר ונופל למטה כו'. וכמו"כ בהתשובה אינו דומה וכנ"ל דבגדלות התשובה הוא בבחי' קירוב וכמו תשובה מאהבה דעיקרה הוא מהנה"א כו', ובקטנות התשובה היא מן המצר שצר לו מאד מהריחוק ומהעוונות והפשעים עצמן כו', והתשובה היא עיקרה מהנה"ב ובחילא יתיר

ביותר כו'. וע"כ גם ההמשכה ג"כ אינו דומה דבבחי' גדלות ההמשכה היא מיגמה"ר כו' והוא שהאור דוחה את החשך כו' כנ"ל, ובקטנות הרי בחי' הכעס והסילוק הוא בחי' גרעון כו', ונת"ל דהגרעון אינו אמיתי ואדרבא הוא בבחי' תוס' החיות בשרשו ומקורו וכמו המתכעס שהוא תוס' חיות בהדם (עם היות שזה בבחי' כיווץ ואינו בבחי' התלבשות כו'), וע"כ ע"י התשובה נמשך אור עליון יותר שלמעלה מבחי' יגמה"ר כו'.

והענין הוא דהנה ידוע שיש ב' סבות לבחי' הרחמים, הא' הוא מצד הדעת וההרגשה דמפני שמרגיש את זולתו ויודע ומרגיש חסרונו ה"ה מרחם עליו כו', דרחמים אלו הן בבחי' קירוב, ויש בזה חילוקי מדרי' דלפי ערך החסרון שלו לפ"ע זה הוא הרחמים עליו כו', והב' הוא מצד הרוממות והריחוק דוקא, דהרי רחמים שייך על מי שהוא שפל דוקא דמי שהוא בדרגא אינו נופל עליו הרחמנות כ"א על השפל, וטבע המרומם הוא להיות נמשך אל השפל, וכידוע דעומק רום ועומק הן שקולין זה כנגד זה כו', ולכן רחמי המלך מרובים יותר מרחמי השר מפני הרוממות שלו כו'. ולפ"ז הרי צ"ל הרחמים רק על השפל ולא על הגבוה, ואנו רואין שאינו כן דמצד הרוממות לא יש חילוקי מדרי' והוא אל הכל בשוה, הנה זה מפני שגם הגבוה הוא שפל לגבי', דהמלך מצד רוממותו ה"ה רואה שפלות השר כמו שפלות העבד וע"כ נופל רחמנותו על השר כמו על העבד כו'. והדוגמא מזה יובן למעלה דהרחמים דמצד הידיעה וההרגש זהו בחי' הרחמים דסדר השתל', וכידוע שיש אב הרחמן ואב הרחמים, דאב הרחמן הוא הרחמים דסדר השתל'

שבא בבחי' התלבשות פנימי לידע ולהרגיש כל נברא ונברא בפרט בהשגחה פרטיות ולמלאות מחסורו כו', והרחמים שמצד הרוממות הוא בחי' הרחמים שלמעלה מהשתל', וכמו היוצר יחד לבד המבין אל כל מעשיהם כולם בשוה כו', הגם דשם ג"כ הידיעה בכאו"א בפרט כו' מ"מ כולם נסקרים בסקירה אחת כו', ורחמים אלו הן על עולמות עליונים כמו על עולמות התחתונים מפני שכולם הן שפלים לגבי בחי' רוממות האוא"ס כו' וכמ"ש במ"א. וזהו דבמוסף דשבת אומרים אב הרחמים להיות דבמוסף הוא העלי' בבחי' כתר והוא בחי' הרצון שלמעלה מבחי' התלבשות ולמעלה