א'שלה

הנפש דעיקר החיות באדם הוא בשס"ה גידים שמתפשטים גידי הדם בתמידות לא ינוחו, והוא עיקר החיות שמהם הכח והגבו' ומהם התנועה והזריזות באברים לפי אופן תגבורת החיות שבדם האברים אם רב או מעט כו'. וכמו"כ הוא בהשפעת דכאשר בא בדיבור דוקא הוא בריבוי החיות, דמוח החכ' הוא קר ואינו ניכר בה חיות כ"כ, וכשמשפיע השכל אל הזולת בקרירות כמו שהוא מצד השכל אינו עושה התפעלות וחיות בהזולת כו', רק כאשר בא בדבור בדברים היוצאים מן הלב שהוא יסוד האש ה"ה נכנסים אל לב הזולת, ואף שלא יחדש דבר בהשכל הנה כשיוצא השכל מהבל יסוד האש שבלב ה"ז עושה התפעלות וחיות בהזולת שמחייהו בהשפעתו כו' (וכמו"כ הוא בעבודה דאהבה כמים אפי' מבחי' ראי' דחכ' אינו משנה טבעו רק בחי' אהבה כרשפי אש הוא אשר משתנה טבעו כו' וכמ"ש בלק"ת בד"ה והי' לכם לציצית הא').

ועוד יש הפרש בין חסדים לגבורות, שבחסדים לא יתוסף דבר באופן המשכתו דכמו שנמשך ממקורו כן יהי' בהמקבל, וכמו מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך שאין בירידתם שום תוס' ממה שהי' קודם ירידתן כו', וכן בהמשכת השכל ממקור השכל יהי' המשכתו במדה לא יגרע ולא יוסף כו' (וכידוע דבכח המשכיל יש ציור מוגבל שמשכיל באופן כזה דוקא ולא באופן אחר ויש שיעור מוגבל כמה שיוכל להשכיל בהענין כו' וכמ"ש במ"א), וכאשר בא לדבור יתרבה שפע השכל הרבה יותר על מדתו כו', וכנראה בחוש דבהשפעה בדבור כאשר ההשפעה היא בחיות פנימי מיסוד האש שבלב (ולא בהתפעלות יתירה דאז יכול להיות שיהי' לא אמיתי כו'), מתוסף התחדשות באור השכל מה שלא ידע מקודם כלל, מפני שנמשך אור חדש ממקורו שלמעלה ממקור השכל שבבחי' או"י כו' וכמ"ש במ"א ונת' ג"כ לעיל. הרי שבבחי' הגבו' דוקא תתרבה השפע מפני שהיא בבחי' תגבורת ההשפעה כו', ולכן ג"כ מבחי' הגבו' תהי' ההשפעה בבחי' בלי גבול היינו שלא תכלה השפעה לעולם, דמבחי' החסדים לא תהי' ההשפעה בלתי מוגבלת ושתומשך

באריכות ביותר (כמו בהשפעה למטה כו'), מפני שאין בהם כח וגבו' בההשפעה כו', כ"א מבחי' הגבורה דוקא תהי' ההשפעה בבחי' בל"ג וגם יומשך עד למטה מטה כו'. וכמו בהולדה שהיא מבחי' הגבו' הרי נמשך לדורי דורות בלי גבול כו', וכן ירידת הנשמה למטה בגוף גשמי שאינו בערך כלל הוא ע"י בחי' הגבו' דוקא, וכמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים דמאן דנפח מתוכו נפח בכח דוקא, ועי"ז דוקא הוא ירידתה והמשכתה עד למטה מטה כו' וכמ"ש במ"א, וכן מ"ש ימי שנותינו בהם שבעים ואם בגבורות שמונים שנה וכיון דאפליג כו', הרי דריבוי השפע הבלתי מוגבלת הוא מבחי' הגבו' דוקא כו'. והנה יש עוד הפרש בין חסדים לגבורות דגבורות באים בבחי' התחלקות משא"כ החסדים, וכמו מים היורדים מגבוה לנמוך שיורדים ונמשכים כולם כאחת כו', אבל הגבורות באים בבחי' פירוד והתחלקות וכמו הדבור שבא בריבוי אותיות וצירופים כו', וכמו גבורות גשמים שיורדין טיפין טיפין כו'. אמנם התחלקות זאת היא באה מצד התגבורות כו', והיינו דההתחלקות אינו בחי' גבו' וצמצום שהוא בחי' מיעוט והעדר האור כו' כ"א

הוא מצד התגבורת דוקא, דכל השפעה שבאה בתגבורת העצמות ה"ה בא בבחי' התחלקות דוקא כו', ולכן החלקים באים בלי גבול ושיעור וכל חלק הוא בבחי' ריבוי אור בעצם כו',