א'שלב

בחי' אורות פנימיים ועצמיים שלמעלה מאצי' שבאו בין הנאצלים, והרי לא נתצמצמו להיות כמדת בחינת הנאצלים כו', וכמו פנימיות אבא פנימיות עתיק כו' הרי גם כמו שהיא בחי' פנימיות אבא באצי' ה"ה כפנימיות עתיק כו' (עם היות שאינו כמוהו ממש כו'), והוא רק שהנאצלים יבואו לבחי' אור המובדל בערך ממדת הנאצלים כו', וזהו שעצם מציאותו נתהווה באור פנימי ועצמי שאינו מצומצם כו', ועמשנת"ל בענין פנימיות הקו שהוא העצם כו'), ולא ראה חשך מימיו (דימותו ולא בחכ' בבחי' הפנימיות כו'), שאינו מכיר מהות חשך כלל כו', אמנם משו"ז עצמו להיות מובדל לגמרי יש בכח האור הזה להפוך את החשך לאור כו', וכמשנת"ל בהמתקה הב' שזהו מבחי' עה"ח דלהיותו מובדל מן הרע לגמרי ואינו שייך שם שום אחיזה כלל (גם בבחי' האור הנמשך שזהו בחי' ותורה אור וכ"ש בבחי' המאור כו' כנ"ל), ע"כ ביכולתו להפוך את הרע לטוב כו'. וכ"ז הוא בבחי' האור כמו שבא בגילוי לאחר הצמצום כו'.

אמנם ענין יו"ד הכלול באויר היינו בחי' האור (שבא בגילוי אחר הצמצום כו') כמו שכלול בנקודת הרשימו כו' כנ"ל, ונת"ל דהאור כמו שכלול ברשימו הוא שלא נגע בו הצמצום וה"ז ממהות האור כמו שהי' קודם הצמצום כו', ועם היות שהוא בבחי' מקור לגילוי האור דהיינו אור הקו כו', שהרי זהו מה שכלול בעצמותו בחי' אור המאיר אל הזולת היינו העולמות וההשתל' כו', מ"מ ה"ה במדרי' נעלית מאד על האור כמו שהוא בגילוי כו', וכמו זיו השמש הכלול בשמש כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה תקעו הב' שהוא בבחי' אין לגבי אור הקו שנק' יש לגבי אור זה כו', הרי מבחי' אור זה בודאי הוא שנעשה התהפכות החשך לאור כו'. וענין המשכה זו לפי משנת"ל שזהו בחי' עלות הרצון ה"ז המשכה מבחי' ע"ס הגנוזות. וי"ל שזהו כמ"ש במ"א ע"פ רשפי' רשפי י"ה ופי' האריז"ל רשפי' דרשפי אש דכנס"י, ומהיכן יצאה אש זה משלהבת שיצאה מי"ה, ומבו' שם דשלהבת י"ה הו"ע שלהבת הקשורה בגחלת שיש בזה ב' ענינים הן השלהבת שטמונה וגנוזה בתוך הגחלת והשלהבת שיוצאה חוץ להגחלת כו', והן ע"ס הגנוזות וע"ס

הגלויות כו' וכמו שנת' ג"כ לעיל, ומב' המדרי' נמשך לפעול בנש"י והוא שע"י בחי' השלהבת הקשורה בתוך עצם בחי' הגחלת פועל להיות אהוי"ר שכלים, ושההתפעלות תהי' גנוזה בדביקת הנפש באלקים חיים בלתי נרגש כלל וכלל ענין מציאות ההתפעלות לבחי' מורגשת בפ"ע, וע"י בחי' שלהבת שיצאת מחוץ לגחלת הנה עי"ז הוא פועל יוצא בנפעלים היינו בכנס"י להיות בחי' אהבה בהרגשה למדה בפ"ע כו', והוא הביטול שע"פ טו"ד שזהו מבחי' הבינה והביטול שמבחי' החכ' שבנפש שהוא למעלה מטו"ד המושג כו' וכמ"ש בסש"ב פי"ט, וי"ל שזהו בחי' אהבה בתענוגים שהוא בהכחות פנימיים ועצמיים שבנפש כו', וההמשכה עי"ז הוא מבחי' ע"ס הגנוזות ונעלמות באוא"ס כו' (ועמשנת"ל בענין אש יו"ד ואש ה' שזהו בחי' אור וחשך כו'), וכבר נת"ל שע"י אהבה בתענוגים מתהפך הרע ונעשה טוב ממש כו'.

והנה ידוע שיש שם הוי' שברצון (דבד"כ הוא בחי' שם הוי' דלעילא כו'), והיינו שגם בבחי' הרצון שבאוא"ס שלפני הצמצום יש ג"כ שם הוי' יו"ד ה"א כו', דהנה ענין הרצון הוא מה שא"ס בעל הרצון בא לכלל רצון כו', דקודם שעלה ברצונו כבי' לא הי' הרצון בגילוי כלל גם לא לעצמו כו', וה"ז בבחי' צמצום כבי' בעצמותו לבוא לידי רצון כו', וגם מבו' במ"א דלהיות שעצמות אינו מוכרח בהרצון וה"ה רצונו שיכול להיות שלא יהי' הרצון, א"כ ה"ז כמו שקדמו ההעדר כו', ובא ע"י