א'שלא

לגבי אוא"ס דלאו מכא"מ כלל כו' בהכרח שיהי' ע"י צמצום דוקא כו', וע"כ בחי' החכ' שהיא ראשית הגילוי דהשתל' היא רמוזה באות יו"ד להורות שההמשכה היא ע"י הצמצום כו', וגם זאת שבבחי' החכ' מתצמצם האור באופן שיוכל להיות מתגלה בבינה כו', והו"ע לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה שהוא בחי' צמצום ומיעוט האור בכדי שיתקבל אצל המקבל כו' וכמ"ש בבה"ז פ' אחרי על מאה"ז הביאו עלי כו' (ועמשנת"ל ד"ה חקת התורה הא'). מ"מ עיקר אמיתית ענין היו"ד הוא בבחי' פנימיות החכמה שנרמזת באות קטנה מפני שהיא קרובה לאוא"ס, ולכן היא קטנה שהיא בבחי' הביטול בתכלית דכולא קמי' כל"ח כו', וכמו הכוכבים שנראים קטנים ביותר מפני שהן ברקיע השמיני וקרובים יותר כו', וכמו"כ כלי החכ' היא בבחי' ביטול בתכלית ע"כ היא בחי' יו"ד כו', והאור דחכ' הוא בחי' האין של היש האמיתי כו', וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה דא"ס ב"ה הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו וזוהי מדרי' החכ' כו'. וי"ל דאור החכ' הוא בחי' האין שהוא לבדו הוא ואין זולתו כו', וכלי החכ' הוא שמושג בחי'

הביטול הזה וה"ה בבחי' כלא כו' (ועמשנת"ל ד"ה נחמו) (ובכתר הביטול הוא בבחי' אפס ולכן היא בבחי' נקודה שאין בה ציור כלל כו'), והרמ"ז ס"פ קרח כ' דהיו"ד של ש' הוא בחי' או"א עילאין אבא עצם היו"ד ואימא המילוי של היו"ד כו', ואו"א עילאין היינו בחי' פנימיות חו"ב כו', וא"כ עצם היו"ד הוא בחי' עצמיות החכ' כו'. והנה ידוע דבכללות הקו יש בו ש' הוי' והיו"ד הוא בחי' ראשית גילוי הקו שלמעלה עדיין מהתלבשותן בבחי' א"ק כו', דא"ק הוא מחה"ק על כללות ההשתל' ה"ז בחי' ה' ראשונה וראשית הקו קודם שמתלבש בא"ק ה"ז בחי' היו"ד כו', וז"ש בע"ח שער שבה"כ פ"ה ולעילא מגולגלתא דילי' יש בו דוגמת בחי' עתיק דאצי' כו' שזהו ראשית גילוי הקו כו', ועפמשנת"ל (ד"ה דרשו) דח"ס היא בחי' עתיק בעצם מהותה כו', וא"כ י"ל דחכ' שהיא בחי' יו"ד י"ל דבשרשה זהו בחי' ראשית גילוי הקו כו'. והבחיי ר"פ וארא בענין החכ' כ' שעז"נ ה' קנני ראשית דרכו, וענין ראשית דרכו היינו ראשית המשכת הקו כו', וע"כ בחי' זו דחכ' הגם שהיא בחי' אור (דזהו כל ענין החכ' שהיא בחי'

אור וגילוי כו', דכתר הוא בחי' העלם וחכ' היא בחי' גילוי, הגם שנק' ג"כ סתימין וכמו הנסתרות כו', ומ"מ ה"ה בבחי' אור כו' שעז"נ יהי אור כו' וכמו ותורה אור כו', וכידוע דגם בחי' פנימיות החכ' בחי' מ"ה דחכ' שזהו בחי' אין דכתר ממש כו', ה"ז בחי' האין דכתר כמו שבא בין הנאצלים כו' וכמ"ש במ"א), מ"מ ה"ז בבחי' הבדלה כו', שכן הוא בבחי' החכ' בכלל שהיא בבחי' הבדלה כו', שהרי גם בחי' חיצוניות החכ' הנק' נקודת השכלה ה"ה למעלה מבחי' השגה ממש כו', וגם נת"ל דענין השכלי דבחי' חכ' הוא בחי' הנחה שכליות שזה אינו בא בהשגה כו', ומכ"ש בחי' פנימיות החכ' ה"ה בבחי' נבדל כו' וכמ"ש אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כו', וכמ"ש בלקו"ת ד"ה ביום השמע"צ כנישין ונת' ג"כ לעיל דחכ' היא בבחי' מקור הרחוק להשתלשלות כו', וכ"ש בחי' פנימיות החכ' שהיא בבחי' ריחוק מפני שזהו המשכה מבחי' עתיק כו' וכמ"ש בלקו"ת בהבי' דזאת חוקת התורה כו'. וא"כ מובן דבחי' פנימיות החכ' (ובפרט כמו שהיא בשרשה בבחי' ראשית הקו כו') ה"ז מובדל לגמרי ממהות החשך כו'. ועד"מ מי שעצם מציאותו נתהווה באור (י"ל בהנמשל היינו בחי' פנימיות החכ' שזהו