א'של

המא' בריש הורמנותא דמלכא כ' והנה המק"פ עם הרשימו הנשאר בו כו' נק' גליפו כי פי' גליפו מסר לנו כלל בידינו הרב ז"ל שפי' כלי קבול כו', וכ"כ אח"כ בפי' בוצינא דקרדוניתא דהצמצום הי' ביסוד דמל' הנעלמת בא"ס והוא הנק' בוצינא דקרדוניתא ופי' בוצינא נר לצוק בתוכו שמן טוב כו', ונמצא דרשימו היא בחי' כלי וזהו בחי' אויר קדמון כו'. והנה אויר הוא אור יו"ד דהיינו אור הכלול באויר כנ"ל י"ל שזהו האור הכלול בהרשימו, וי"ל דזהו ג"כ אויר שאינו נתפס ואויר שנתפס, דעצם הרשימו היא בחי' אויר שאינו נתפס והאור הכלול בה הוא בחי' אויר הנתפס כו'.

והענין הוא דהנה ידוע ומבו' לעיל דרשימו יש בה ב' ענינים עצם נקודת הרשימו הנק' אותיות הרשימו (והו"ע הגליפו כלי קבול כו'), שזהו כח הגבול שבא"ס שהוא מבחי' העלם העצמי דא"ס כו', ובחי' האור א"ס שנכלל בנקודת הרשימו, והוא בחי' עצמות האור כמו שהוא קודם הצמצום כו' וכמשנת"ל. ונת' דבאור יש בחי' עצם והתפשטות והיינו דבאור המאיר (דבכללות הוא בחי' גילוי האור בעצמותו כו'), יש בזה אור המאיר לעצמו ואור השייך אל הזולת כו', וכמו אור שכל המשפיע כמו שהוא לעצמו ומה שכולל בעצמו האור השייך אל המקבלים כו', ובנקודת הרשימו נכלל ב' המדרי' (כי בשניהם הי' הצמצום כו' כמשנת"ל), והיינו דכל אור הקו המאיר בעולמות מרוכ"ד עד סוכ"ד נמצא כלול בהרשימו (שעי"ז בא בבחי' כח גבולי כו'), וגם כלול בה מעצם האור שאינו שייך אל העולמות כו'. ונת"ל דעצם האור שעז"א הוא ושמו ה"ז למעלה גם מבחי' האור כמו שהוא לעצמו, דזהו האור כמו שהוא למעלה מבחי' גילוי גם לעצמו כו' (והוא כמו כח ההיולי העצמי שכלול בעצם הנפש וכמו כח השכל ההיולי העצמי

כו', דעם היותו כח הנפש לא עצמות הנפש ממש ולא מה שהנפש נושא בעצמו כו', ה"ה כלול בעצם הנפש ואינו בבחי' המשכה וגילוי מן העצם כלל כו'). וי"ל דבנקודת הרשימו נכלל גם מבחי' ומדרי' זו, הגם דבמדרי' זו לא הי' הצמצום כו', מ"מ נקודת הרשימו להיות כוללת בחי' האוא"ס שלפני הצמצום י"ל שנכלל בה גם בחי' עצם האור הנ"ל. ויש להמתיק הדבר ע"פ מ"ש הזהר"ק במ"א בענין גליפו שהוא כלי קבול לקבל בתוכה כל אור שישפיע א"ס ב"ה מאז והלאה, הרי כל מה שביכולת נש"י להמשיך ע"י עבודתם הכל כלול בנקודת הרשימו כו' (דמאחר שהכל נמשך ע"י הרשימו בהכרח שבתחלה הכל נמצא כלול בה כו'), והרי ביכולת הנשמות להמשיך גם מבחי' עצם האור ממש כו' (שזהו באמת המשכה דתורה שמושרשת בעצמות א"ס היינו בעצם האור שלמעלה גם מקודם עלות הרצון כו', דאוא"ס שקודם עלות הרצון הוא שרש בחי' האור הסובב כו' (ועלות הרצון זהו שרש בחי' אור הממלא כו', והו"ע הע"ס הגנוזות וכלולות בבחי' סוכ"ע כדוגמת ע"ס הכלולות בכתר כו') וכמשנת"ל בתחלת הדרוש בד"ה נשא, ועצם האור הוא בחי'

הפנימיות ועצמות דאוא"ס שלמעלה מבחי' סובב כו', וזהו שרש ומקור התורה והמצוות כמו שהן באוא"ס שלפני הצמצום כו'), וא"כ גם בחי' ומדרי' זו נכלל בנקודת הרשימו כו'. ונקודת הרשימו עצמה הכוללת הכל ומגלת הכל ה"ה למעלה מכל המדרי' הנ"ל והיינו שהיא מבחי' העלם העצמי כו' וכמשנת"ל, וזהו בחי' אויר והאור כלול בו שזהו בחי' היו"ד שבאויר כו'.

והנה יו"ד הוא בחי' חכ' כנודע בהיו"ד דש' הוי', ועם היות דכללות בחי' החכ' היא אות יו"ד המורה על הצמצום והוא דלהיות המשכת אוא"ס בע"ס דאצי' שאינן