א'שכח

(והיינו מבחי' עצם האור כו' שנת"ל). וענין ההתהפכות בזה שהחשך נעשה אור הוא שהאור בא במקום החשך ונעשה אור לא שהחשך עצמו נעשה אור כו' (וכן הוא בחסד וגבו' דעם היות שהגבו' בעצם מהותה נעשה בבחי' חסד כו' הנה זהו שהחסד בא במקום הגבו' כו', וכמו באור פני מלך חיים שנת"ל הרי המלך אינו מעיין בדינו כלל להפוך את הדין לחסד רק שבהארת אור פני מלך נהפך הקטיגור לסניגור כו', או כשפוגע בחייבי מיתה נמחל לו העון והעונש כו', שזה רק שהחסד בא במקום הגבו' ונעשה הגבו' חסד כו'), ומה שנעשה אור היינו בחי' אור שהוא בחי' גילוי כו' כנ"ל. אבל בהמתקת הגבו' מצ"ע ה"ז שהגבו' עצמה נעשה טוב וחסד לא מצד החסד אלא שהגבו' עצמה נהפכה לחסד כו', וכן בחשך ואור הוא שהחשך עצמו נהפך לאור שאין זה כלל בחי' האור כ"א הוא החשך שנעשה אור (וכמ"ש במ"א שבזה דוקא נשלם הכוונה דלהיות לו דירה בתחתונים, מפני שבזה הרי הדברים התחתונים עצמן נעשים כלים לאלקות כו' והיינו שהן עצמן נעשים אלקות כו'), והאור הוא בחי' העלם העצמי ממש שלמעלה גם מבחי' מקור למקור לאור

וגילוי כו'. וז"ע ויהי הענן והחשך ויאר דכאשר הענן והחשך נעשים אור מצ"ע הוא שמאיר בחי' העלם העצמי כו' וכמו כי בענן אראה בעצמותי כו'. וזהו שאמרו במד"ר על מ"ש ויורהו ה' עץ ה"ד כי אעלה ארוכה לך וממכותך ארפאך ממכות שאני מכה אותך מהם אני מרפא אותך כו', והיינו שהגבו' מצ"ע נהפכה להיות בבחי' חסד וטוב כו', וצא ולמד ממי מרה שהורה למשה דבר מר והשליך אל המים ונמתקו המים כו', והביא שם כמה דעות בעץ זה של זית הי' וי"א ערבה וי"א הרדופני כו' שכולם הם עצים מרים ובזה דוקא נמתקו המים כו', והיינו שההמתקה היא לא מבחי' החסד (וכמ"ש בזהר עה"ח הי' כו'), כ"א שבחי' הגבו' מצ"ע נמתקה ונעשה לחסד כו', וכמו באלישע שריפא את המים ע"י מלח שהוא בחי' גבו' כנודע, וכמו ישעי' שריפא השחין ע"י דבלת תאנה ופרש"י נס בתוך נס הי' כו', דכ"ז הוא המתקת הגבו' מצ"ע דוקא שבזה דוקא הוא המשכת בחי' העצמות דא"ס כו' (ולפי"ז י"ל דמ"ש והכית בצור זהו בחי' המתקת הגבו' מצ"ע, ומ"ש ודברתם אל הסלע שנה עליו פרק א' הוא ההמתקה שע"י החסד כו', ובילקוט א' כיון

שהגדיל בדבור הוא מייסרו ומבו' במ"א דמ"ש ודברתם שנה כו' הו"ע מוסר אביך בחי' גבו' דעתיק המלובש במו"ס כו', א"כ ה"ז ג"כ בחי' מקור הגבו' שנהפך לחסד כו' וכ"ז לא כמשנת"ל, ועמשנת"ל דגבו' דעתיק בעצם הוא שלמעלה מבחי' בירורים כו').

אמנם עדיין צ"ל והלא גם בהמתקה זאת שהגבו' והחשך נהפך מצ"ע לטוב ואור בהכרח שזהו ע"י אור עליון דוקא, וכמו שנת"ל בענין האובדים בארץ אשור שאין להם שום גילוי אור כלל והוא רק שהרע יתעורר מעצמו כו', ומ"מ זהו ע"י השופר גדול הבא מלמעלה כו', וכן בקשב"ק המתעוררים בתשובה ביוה"כ בנעילה ה"ז ג"כ ע"י הארת בחי' שופר גדול שביוה"כ כו' כנ"ל, וכן במי מרה הרי מ"מ הורהו ה' עץ וישלך אל המים ולא שנמתקו המים מעצמן כו'. אך הענין הוא דודאי כן שההתעוררות היא ע"י כח עליון הבא מלמעלה, אך שהכח הזה הוא מבחי' שרש הגבו' כו', וז"ע שהגבורות נמתקין בשרשן היינו בכח שרשן ומקורן כו', וידוע דשרש הגבו' הוא בחי' העלם ובא בבחי' כח נעלם דוקא, ולכן ההתעוררות וההתהפכא אף שבא בכח עליון ה"ז שהחשך והגבו' מתעורר ונהפך מעצמן מפני שהכח עליון ה"ה בא בבחי' כח נעלם כו'. דהנה כללות ההפרש בין ב' אופני המתקת הנ"ל (היינו המתקה הב' והג') הוא, דהמתקה הב' הוא