א'שכ

התלבשות דנה"א בנה"ב הוא בחי' אתה בראת כו', שזהו כמו שהנשמה נעשה בבחי' נברא שזהו בערך שיתלבש בנה"ב כו', שכן הוא הבירור והביטול שהנה"א פועל בנה"ב שהוא בבחי' התלבשות דוקא כמשנת"ל בכ"ד, וזהו ג"כ ע"י כח עליון שיש בנה"א והו"ע משביעין אותו שהוא ל' שובע כו', והוא שניתן לו כח מלמעלה להתגבר על הנה"ב כו'.

אמנם גם כשמאיר בחי' רב חסד דא"א דאז נהפך מדה"ד למדה"ר, וכמ"ש במ"א בענין כי הנה ה' יוצא ממקומו ואי' בירושלמי פ"ב דתענית סוף ה"א יוצא ממדה למדה, יוצא לו ממדה"ד למדה"ר לישראל כו', שזהו ע"י גילוי בחי' רב חסד דא"א בז"א שלא בבחי' התלבשות בז"א כ"א בבחי' מעבר כו', וענין בחי' מעביר כאן הוא שאין האור משתנה כלל בז"א אלא כמו בבחי' א"א כו', והיינו מפני שהאור דא"א מאיר בגילוי ממש לא בבחי' תוס' כח בבחי' חסד דז"א דאז העיקר הוא בחי' חסד דז"א רק שמאיר בזה הארה מבחי' חסד דא"א כו', אבל כאשר בחי' חסד מאיר בגילוי ממש בז"א אין האור משתנה כלל ובחי' ז"א הוא כולו חסדים כמו א"א כו', ואין הכלים דז"א מסתירים על האור כו' וכמ"ש במ"א. ומ"מ אין זה שמדה"ד נהפך לגמרי לחסד כו', שהרי בגמ' דר"ה די"ז ע"א אמרו ורב חסד מטה כלפי חסד ואר"א כובשו כו' והיינו שהעון עצמו אינו נמחק כו' וכמשנת"ל, וכ"מ מהבחיי פ' וירא ע"פ ואברהם שב למקומו שכ' בפי' ורב חסד שהחסד מתרבה על הדין כו', משמע שיש עדיין מציאות רק שהחסד מתרבה עליו

כו'. והענין דמדת ורב חסד הוא שאין מענישין אותו כלל על העון ואין העון פועל מאומה, ומ"מ אינו נמחק לגמרי וכשיהי' ח"ו רובו עוונות מיחשב גם אותו העון בהדייהו כו' וכמ"ש במ"א, וזהו שמדה"ד אינו פועל מאומה (והיינו שמדה"ד הוא כאלו אינו כו', ולא כמו בהתגברות מדה"ח דז"א הנ"ל דמדה"ד הוא בבחי' דין רק שהחסד מתגבר כו', וכמו אחרי רבים להטות דמי שמלמד חוב הרי מחייב הוא במקומו רק שמתבטל מפני התגברות החסד והזכות כו', אבל בגילוי בחי' רב חסד דא"א הוא שמדה"ד אינו בבחי' דין כלל כו', גם י"ל שמדה"ד מסכים ג"כ לבחי' החסד והרחמים כו' (ובמ"א מבו' שזהו מדת האמת שהוא בחי' רחמים שלמעלה ממדת ורב חסד כו'), אבל אינו נהפך לגמרי לחסד והיינו להיות בבחי' תגבורת החסדים כו', דכן הוא כאשר הגבו' נהפכה לחסד הוא שהגבו' היא בבחי' תגבורת החסד ביותר מבחי' החסד בעצם כו', וזהו דוקא כאשר התהפכות הגבו' הוא ע"י אור חסד עליון המובדל בערך כו' וכמשי"ת, ובבחי' רב חסד הוא שמדה"ד אינו פועל מאומה ואפשר שגם מסכים לבחי' החסד כו'), אבל לא שנהפך

לגמרי כו', והוא להיות דבחי' א"א הוא שרש הנאצלים הרי יש לזה שייכות אל הנאצלים, ע"כ מזה הוא רק ביטול בחי' הדין והגבו' כו'. וכמו"כ הוא בעבודה דהנה ידוע שיש ב' בחי' אהבה אה"ע ואה"ר, אה"ע היא האהבה שע"פ טו"ד כו' ואה"ר היא האהבה הבלתי מוגבלת שלמעלה מטו"ד כו', ובהאהבה שע"פ טו"ד עם היות שבזה הוא עיקר בירור וזיכוך הנה"ב, מ"מ אין זה עושה שינוי במהות המדות טבעים דנה"ב כו', ומבו' במ"א שזהו מפני שהאהבה היא בבחי' או"פ היינו שמתיישבת בתוך לבו שהלב יכולה לסבול את האהבה ואדרבה מרווה צמאונו בבחי' הקירוב ובבחי' הגילוי האור האלקי המאיר נפשו כו', וע"כ לא תעשה האהבה שינוי במזגת טבעית דמו ובשרו הטבעים ולא ישתנו בעצם מהותם כו'. אבל בחי' אה"ר שהיא למעלה מהגבלת כלי הלב ואין הלב יכולה לסבול את האהבה, וכמא' מגו דחיקי דרחימי דלא