א'שיט

הגבו' ביוה"כ שנהפכים לחסד וכמו נושא עון כו'. וכידוע ההפרש בין כובש עון לנושא עון, דכובש עון הוא שאינו נחשב אבל אינו מתבטל לגמרי, וכדאי' בילקוט ע"פ כבשים בני שנה בש"א כבשים שהן כובשים עוונותיהם של ישראל כמד"א יכבוש עוונותינו, ובה"א כל דבר שהוא נכבש סופו לצוף אלא כבשים שהן מכבסים עוונותיהם של ישראל כו', ובגמ' ר"ה די"ז רא"א כובשו וריב"ח א' נושאו, ופרש"י כובש הכף של זכיות ועי"ז מכריעין כו' (והו"ע התגברות החסדים כו'), ובעירכין ד"ח ע"ב פרש"י כובש שמסתיר ומטמין העוונות תחת כסה"כ כו', ומ"מ העון עצמו אינו נמחק כו'. ונושא עון הוא שהעון נמחק ומעביר אותו לגמרי כו' וכמ"ש במ"א, והו"ע המתקה הנ"ל שהגבו' בעצם מהותה נהפך לחסד כו'.

והנה ב' אופני המתקה הנ"ל הכל הוא המתקת הגבו' שע"י החסד, שכן הוא גם באופן המתקה הב' שזה שהחסד ממתיק את הגבו' כו', וכמו ההופכי הצור אגם מים שזהו מה שהגבו' בעצם נהפך לחסד כנ"ל ה"ז מצד הגילוי מלמעלה, וכמ"ש מלפני אדון חולי הארץ כו' והוא בחי' יסוד ז"א דעיקרו בחי' חסדים כנודע, ובזהר פ' יתרו אי' מלפני אדון דא אימא כו' מלפני אלוק' יעקב דא אבא כו', ובמ"א מבו' שזהו כענין אדון הנפלאות בחי' כתר כו', וידוע שקאי על הארון וכמ"ש ארון הברית אדון כל הארץ וארון אותיות נורא בחי' נורא תהלות כו', הרי מה שהצור נהפך למים הוא ע"י גילוי בחי' חסדים עליונים דבחי' הכתר כו'. וכמו בהכאת הצור דמשה דכתיב והכית בצור כו', או ודברתם אל הסלע וארז"ל שנה עליו פרק א' כו', הרי לולא זאת לא הי' המים רק ע"י הכאה או ע"י הדבור דתורה כו', וכן ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה זהו ע"י החסדים דשם הוי' דוקא כו', וידוע דהוי' זה הוא ש' הוי' שבאוא"ס עצמות המאציל כו', דבכדי שהגבו' תתהפך בעצם מהותה זהו ע"י המשכה מבחי' עצמות אוא"ס

כו'. וזהו ההפרש בב' אופני המתקה הנ"ל, דהמתקה הא' הוא כאשר החסדים הן בערך א' עם הגבו' ומתלבשים ומתערבים עם בחי' הגבו' כו', וכמו מים היפים והרעים דשניהם הן מסוג א' ומתערבים זע"ז רק שהמים היפים הן בריבוי וע"כ הן מתגברים כו', וכמו"כ הוא בבחי' חו"ג דשניהם הן בחי' המדות כו', ועם היות דבחי' חסד הוא בלי גבול עדיין וגבו' היא בחי' הגבלה וכידוע בענין הגדול הגבור כו', מ"מ הרי גם החסד הוא בחי' גבול שה"ה בבחי' מדה שזהו בחי' הגבלה כו', וכידוע דחסד הוא ג"כ להשפיע להראוי דוקא כו' וכמשנת"ל (וצ"ל דזה שהחסד אינו מוגבל כ"כ אין זה שהוא בחי' אור הבלי גבול כ"א מפני שמהות מדת החסד הוא שאינו בבחי' הגבלה כ"כ כו', ואין זה כמו שהאוא"ס שלמעלה מאצי' שהוא אור הבלתי מוגבל בעצם מהותו ולכן למעלה מאצי' הכל בבחי' החסד וכמא' דלית שמאלא כו', אבל אורות דאצי' ה"ה בבחי' הגבלה כו', ובחי' החסד להיותו חסד אינו בבחי' הגבלה כ"כ, והיינו דהאוא"ס שלמעלה מאצי' הוא בבחי' בל"ג בעצם ומשו"ז הוא בבחי' חסד כו', ובאצי' הוא להיותו בחי' חסד אינו

בבחי' הגבלה כ"כ כו', ועיקר בחי' העדר ההגבלה הוא לגבי בי"ע והיינו להוות נבראים עד אין קץ כו' וכמ"ש בסש"ב ח"ב), ובהתגברות החסד בבחי' ריבוי אור ה"ז ממתיק בחי' הגבו' שמתבטל מפני בחי' החסד כו', והוא ע"י גילוי מבחי' רב חסד שלמעלה מהשתל' כאשר מאיר בבחי' החסד דז"א דאז החסד הוא בבחי' ריבוי האור והגילוי שמתגבר על הגבו' כו', והוא בחי' רב חסד דא"א שמתלבש בחסד דז"א כו', דמשו"ז ה"ה מ"מ בערך בחי' הגבו' רק שמתגבר על הגבו' כו'. וכמו"כ הוא בנה"א ונה"ב דמה שבא בבחי'