א'שיח

הגדולה בנפשו ולבבו לה' אחד לבדו וכמו כלה שארי ולבבי כו', ואין זה רק מצד התגברות הטוב דנה"א בהתגלות הכחות דנה"א בההתבוננות והשגה אלקי' בהעמקות הדעת והתעוררות אהוי"ר בבחי' ריבוי האור והגילוי כו', שמתגבר על הנה"ב שמתבטל מפני הנה"א שהו"ע התגברות על הצורה על החומר כו', שבכ"ז אינו מתהפך בעצם מהותו כו', וה"ז כמו התגברות החסדים על הגבו' דמ"מ הגבו' הן במקומן ומהותן כו', וההמתקה האמיתית היא שהגבו' בעצמן נמתקין והוא שהרע עצמו נהפך לטוב כו', וזהו מאן דמהפך מרירו למיתקא שמרירות הגבו' בעצם יתהפך למתיקות דחסד כו'. והנה לכאו' הרי כל התו' נבנה על יסוד זה שהוא להמתיק הדין דקו השמאל בחסד דקו הימין כו', שזהו מ"ש בזהר פ' קרח דקע"ו ע"א כללא דאורייתא לאכללא שמאלא בימינא כו', וכמ"ש מימינו אש דת למו דבחי' ימין גובר על השמאל כו', וכמו ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל כו', וזהו כל ענין התיקון בתגבורת החסדים דש' מ"ה על בחי' הגבו' דש' ב"ן כו'. אך הענין הוא דבחי' המתקה זו שהגבו' עצמן מתהפכין לחסדים זהו ג"כ ע"י בחי'

החסד, רק שזהו לא בבחי' ריבוי ומיעוט, והיינו רק בחי' ביטל הגבו' שמתבטל מפני ריבוי בחי' החסד דאין זה שנהפך בעצם מהותו כו', ובחי' המתקה הנ"ל הוא שהגבו' נהפכה לחסד לא רק שמתבטל כו', והוא ג"כ ע"י החסד רק שאין זה בריבוי החסד כ"א במעלת מדרי' החסד כו' וכמשי"ת (וכללות ענין ההמתקה הזאת שע"י חסדים הוא עכשיו שהחסדים למעלה מהגבו' (והוא דש' מ"ה למעלה מש' ב"ן ומברר את הש' ב"ן שז"ע ההמתקה כו' והו"ע והוא ימשול בך כו', ולעתיד יהי' מעלת הגבו' על החסדים ויהי' המתקת הגבו' מצ"ע כו', ומעין זה גם עכשיו בהתהפכות הרע שע"י התשובה כו' וכמשי"ת).

ונמצא שיש שני מיני המתקה הא' הוא המתקת הגבו' ע"י ריבוי החסדים המתגברים עליהם שזהו רק הביטול וחלישות דבחי' הגבורה כו', וכמו המשכת מ"ד שממתיק להרצוא דהעלאת מ"ן וכמו אתבשמת נוק' כו', שזהו לפי שעה לבד שהרי ארץ לא שבעה מים וחוזרת להיות בבחי' רצוא כו', וכמו הוי כל צמא לכו למים דמים דתורה ממתיק ומרווה בחי' הצמאון דתפלה כו', ומ"מ הרי חוזר ובא לידי רצוא אח"כ בתפלה כו', ואדרבה בא לידי צמאון גדול יותר כו', וכמ"ש במ"א בענין רצו"ש שהרצוא מביא את השוב והשוב מביא את הרצוא כו'. וכמו"כ הוא בטוב ורע שהרע מתבטל מפני הטוב כו', וכמו בהתגברות הטוב דנה"א מתבטל הרע דנה"ב שנחלש כחו וגם הוא בא לידי אהבה כו', דכ"ז הוא בחי' החלישות והביטול דנה"ב לא שמתבטל בעצם מהותו כו' וכנ"ל. והב' הוא שהגבו' נהפכים בעצם ונעשים חסדים, וכמו ההופכי הצור אגם מים שהצור שהוא בחי' גבורות נהפך למים שהוא בחי' חסד כו', וכמו שהלוים יהיו כהנים וכמ"ש והכהנים הלוים בני צדוק כו' וכמ"ש בכתהאריז"ל ע"ז, ולא כמו עכשיו בתנופת הלוים ע"י

הכהנים שזהו רק ענין לאכללא שמאלא בימינא בהתגברות החסדים על הגבורות עד שהגבו' יהיו טפלים ובטלים אל החסדים כו', וכמ"ש וילוו אליך כו' בבחי' טפל לבד כו' וכמ"ש במ"א, אבל לעתיד יהיו הלוים כהנים והיינו לא רק שיהיו טפלים אל החסדים אלא הן עצמן יהיו בבחי' החסדים דכהנים כו'. וכמו"כ בטוב ורע הוא שהרע נהפך לטוב ויהפוך ה"א לך הקללה לברכה שהקללה עצמה נהפכה לברכה כו', וכמו בהמתקת