א'שטז

נעשה סניגר כו'. דהנה ידוע שיש ב' אופנים בהמתקת הגבו' הא' הוא שהגבו' נמתקים בחסדים, וכמו מיתוק מים הרעים במים היפים שמחמת ריבוי המים היפים ומתוקים על המים הרעים ומרים ימתיקו למרירות המים ונעשו גם הם מתוקים כו', ומ"מ אין המתיקות כמו מים מתוקים בעצם, וגם המים המתוקים נחלש מתיקותם ע"י התערובות במים המרים הגם שמתגברים עליהם וממתיקים אותם כו', וכמו"כ מתיקות החריפות דצנון בדבש המתוק בעצם דאע"פ שנהפך טעם החריף למתיקות אין זה שנתהפך המר בעצם, כי עצם המים המרים או הצנון החריף לא נשתנו בעצם מהותן כלל כי הוא מר וחריף כמו שהי' רק שנמתק בד"א המתוק, וכמו המרקחת דמתיקות הצנון אינו מצ"ע כלל ואין שינוי בעצם המאכל המר רק שנמשך והורכב בו מטעם המתיקות הבא מצד אחר שהוא מתיקות הדבש כו', וכמו שקיבל הצנון החריף מטעם המתיקות דהדבש ע"י הבישול, כך קיבל הדבש טעם החריפות מהצנון שנתערבו יחד ע"י הבישול ונעשה משני הטעמים ההפכים טעם א' המזוג משניהם יחד, והוא טעם הקיוהא שיש בו מטעם המתיקות והחריפות יחד כו', ויש כמה

אופנים במתיקות כאלה והוא רק מה שכח א' מחליש לכח שכנגדו כו', ובכלל נק' מיתוק הגבו' בחסדים באופן כזה שההמתקה באה מכח החסדים המנגדו שמחליש כח הגבו' אין זה נק' היפוך הדין והגבו' בעצם רק שנמתק מכח החסד המתגבר עליו כו', וכמו"כ בכח השכל המטה כלפי דין וחוב וכן מדת הדין והרוגז שבלב שנחלש כחו ונמתק ע"י כח השכל שמטה כלפי חסד וגובר על כח הדין וממתיקו וכמו אחרי רבים להטות כו', שאין זה רק המתקת הגבו' בחסדים המתוקים שהגבו' לא נשתנו בעצם מהותם רק שנמתקו ונחלשו ע"י כח החסדים כו', וכן המדה רעה דנה"ב בהתלהבות אש זרה ביותר או במדת הכעס ורציחה וגזל וכה"ג כאשר יכוף לבבו ויחליש כח הרע שבו ע"י התגברות האהבה האלקות עד שיבער רצון הזר דאש זרה ויומתק הרע בטוב עד שנחלש כחו מאד, זהו שנק' מיתוק גבו' הקשות דק"נ בחסדים דקדושה דנה"א כו' והוא הנק' אתכפיא כו'.

אבל אין זה רק חלישות כח הרע ולא ענין ביטול והיפך בעצם מהותו כמואס ברע כו', דאפי' בעבודת הצדיקים דבד"כ הוא הביטול בעצם המהות דנה"ב (דזהו כללות ההפרש בין צדיקים ובינונים דעבודת הבינונים הוא הביטול רק בההתפשטות דנה"ב ועבודת הצדיקים הוא הביטול בעצם המהות דנה"ב כו' כמ"ש בסש"ב), מ"מ במדרי' צדיק שאינו גמור הוא רק בבחי' מיעוט הרע לא שכלא והלך לו לגמרי רק שבטל במיעוטו כו', דהיינו שהרע הוא בבחי' מיעוט והוא בטל וכפוף אל הטוב כו' וכמ"ש בסש"ב פ"י, שזהו כמו ביטל בשישים או באלף כו', שכ"ז הוא רק התגברות בחי' הטוב כו' (וממילא גם בחי' הטוב הגם שבצדיקים הוא במדרי' גבוה ונעלית מ"מ אינו כמו שהוא בעצם מהותו ממש כו', שהרי אינו דומה מעלת צדיק שאינו גמור למעלת צדיק גמור גם בבחי' הטוב כו', דאה"ר בתענוגים הוא מדרי' צ"ג דווקא כמ"ש בסש"ב שם, ובמ"א מבו' כמו עד"מ במלחמה מניחים א"ע להיות נרדף קצת בשביל לנצח וכמו גבי יהושע במלחמת העי (יהושע סי' ח'), דכמו"כ הוא למעלה שנותנים להם מבחי' חיצוניות דחיצוניות בכדי

לנצחם כו', וכמו בדברים המותרים לגמרי ע"פ התורה רק שהוא מ"מ בחי' הרע מצד התאוה, וכמו בתאות היתר באכילה ושתי' וכיוצא יוכל להיות בצדיקים לפעמים בדוגמא כזאת בנתינת החיצונית לא בבחי' פנימי' ח"ו, והוא שאינו בבחי' תאוה ח"ו רק שאינו לש"ש רק לקיום הגוף כו' (שזהו בחי' נוגה בעצם