א'שיג

והחיות האלקי כו', שזהו בחי' החשך דעוה"ז שהוא חשך כפול ומכופל כו' כמשנת"ל (במ"א דכפול ומכופל הן הד' קליפות והוא לעו"ז דב' היחודים דהוי' אלקי' והוי' אהי' (אחותי אמי) ומעיר מענין ויאבק אביק ומביק כו', אפשר הכוונה עמ"ש על מאה"ז בענין זה שהמלחמה הי' בב' אופנים והו"ע אבק ועפר כו', וצריך לעיין ועדיין לא עיינתי בזה). ולכן כל מעשה עוה"ז קשים כו' כמ"ש בסש"ב ח"א ספ"ו, וכן בהתלבשות הנה"א בנה"ב דלבד שזאת שהכחות דנה"א באים בהגשמה כנ"ל, הנה בהעדר העבודה נעשה התגברות החשך דנה"ב שמחשיך את האור דנה"א ומתיש כחו כו', וכמ"ש כשל בעוני כחי שע"י העיוות ועיקום נחלש כח הנפש שאין ביכולתו לצאת מנרתקו כו' והיא ההתלבשות בבחי' גלות כו', וכמשנת"ל שיש ב' מיני התלבשות כו'. וזאת היא עבודת האדם להתגבר על החשך דנה"ב לצאת מן החשך ולהאיר את החשך דהיינו לבררו ולזככו כו', וזהו סדר העבודה בכל ימי חייו (וכן בכל יום) תחלה בבחי' יציאה מן החומריות בכלל והו"ע שכחי עמך ובית אביך כו' והוא ע"י המרירות בבחי' לב נשבר כו', וכמשנת"ל באורך

בסדר העבודה בבחי' שבירה כללית דהחומריות ע"י כובד ראש, ואח"כ בבחי' חקיקה מבחוץ שהוא הזדככות החומריות דנה"ב שלא יעלים ויסתיר כו', ואח"כ בבחי' חקיקה מבפנים שזהו לפעול הביטול בנה"ב ע"י השגה והתבוננות אלקי שיהי' גם בהשגת שכל הטבעי דנה"ב ובהתעוררות אהוי"ר בהתגלות הלב כו', שע"י כ"ז נדחה הרע דנה"ב לא לרצות בתאוות ותענוגי העולם להתענג בהם כו', והטוב שבו מתעלה ונכלל בנה"א והיינו שמתעורר ג"כ באהבה לה' שרוצה באלקות ורוצה בעניני אלקות כו' (ובזה יש כמה מדרי' באופן הזיכוך והביטול של הנה"ב כו'), ועי"ז עושה הזיכוך והבירור גם בדברים הגשמיים כו', דכאשר פועל בנפשו שלא להתענג בתענוגי בנ"א ולא למלאות תאות נפשו שעי"ז נעשה דחיות הרע מהדברים התחתונים כו', וע"י שנהנה מהם רק בכוונה לש"ש מתברר הניצוץ הטוב שבהם שזהו החיות של הדבר ונכלל בקדושה ונתוסף לו אור עי"ז כו' וכמ"ש בסש"ב ח"א פ"ז. וע"י הבירור שעושה למטה עי"ז נעשה ג"כ הזיכוך למעלה עד גם בכלים דאצי' שמתתקנים ומזדככים עי"ז שיהיו כלים יותר לקבל את האור כו', והיינו

שיאיר בהם בחי' עצם האור שלמעלה מבחי' התלבשות ממש בכלים כו' ושיהי' גילוי האור גם בעולמות בי"ע כו', והיינו שע"י העלי' תחלה שעולים הניצוצות שמתבררים למטה שעולים ונכללים מבי"ע לאצי' (שזהו העלי' דמעלי שבתא) נמשך אור האצי' בבי"ע כו', וכמשנת"ל באורך באופני הבירורים דאו"י ואו"ח ובירור אוכל מתוך אוכל שזהו הבירור באצי' להיות כלים לאור עליון יותר כו' (ועמשנת"ל בד"ה ויקח קרח הב' ובהמא' שאח"ז ועמשנת"ל ד"ה במדב"ס באה"מ).

והנה בכ"ז הגם שעי"ז נמשך תוס' אורות שמאיר הגילוי בהכלים כו', הנה כ"ז הוא בבחי' האור לבד לא שהכלי נעשה אור כו', דכמו"כ הוא גם בהעלאת הניצוצות גם כמו שעולים ונכללים בבחי' האלקות דאצי' כו' אין זה שהנצוצות עצמן מאירים, רק שבהן וע"י נעשה תוס' בהאור כו'. והגם שהתוס' אור שע"י בירור והעלאת הניצוצות הוא למעלה מהאור מצ"ע כו', וכמו חמרא וריחא פקחין ה"ז שמתוסף אור בשכלו בעסק התורה בחי' אור נעלה יותר מבחי' החכ' דנה"א מצ"ע כו' וכמ"ש במ"א, וכמו ורב תבואות בכח שור דוקא שע"י הבירור דנה"ב מתוסף כח ועוז בנה"א ביותר כו', והיינו מה שנמשך מבחי' אורות דתהו שלמעלה מאורות דתיקון כו' כידוע, הנה עיקר הענין הזה הוא