א'שיב

מפעולת הצמצום ע"כ הוא בבחי' סילק לגמרי כו' ועמשנת"ל ד"ה ויקרא אל משה, ובכלים הוא שההתעלמות נעשה ממילא ע"כ אינו בבחי' סילק לגמרי ויכול להיות בבחי' גילוי כו'). ועם היות שזהו בחי' האו"מ שלמעלה מהאו"פ (ובהאור שלפני הצמצום הוא האור שבבחי' בל"ג כו'), מ"מ הרי מאיר בבחי' או"פ שהרי האו"פ נמשך מהאו"מ וכלול בו (וכמו הע"ס הכלולים בכתר שמאיר בהם בחי' האו"מ כו', וכמו בע"ס הגנוזות שקודם הצמצום מאיר בחי' האור שבא"ס ובל"ג כו' וכמשנת"ל באורך), וע"י ההתלבשות בכלים מתעלם האור הזה כו'. ובפרטיות הוא בבחי' האו"פ גופא וכמשנת"ל (ד"ה מי מנה) שיש ג' מדרי' בהאור, והמדרי' הב' הוא בחי' האור שלמעלה מהכלים שאינו בא בבחי' התלבשות בכלים כו' (ועמשנת"ל ד"ה ויקהל משה), נמצא שמדרי' זו שבאור מתעלם בהתלבשות האור בהכלים כו'. וגם נת"ל בענין והקב"ה עשה כמה צמצומים כו' ובענין בחי' כמראה אדם כו' שהאור מתצמצם ומתעלם בכמה צמצומים והעלמות עד שמתלבש בהכלים דע"ס כו', וכאשר האור מתלבש בהכלים הרי מה שהכלי תופס את האור אין זה האור כמו

שהוא בעצם כו' כמשנת"ל, וזהו כמו בהתלבשות הכחות באיברי הגוף שבאים בהגשמה כו' כנ"ל, כמו"כ מה שהכלי תופסת האור הוא שהאור בא בהגשמה לגבי כמו שהוא בעצם כו', ולכן עיקר תפיסת הכלים הוא בבחי' בינה כו', דבחכ' בכלל הוא עדיין האור כמו שהוא בעצם ובבינה בא בהשגה ותפיסא כו' (ובפרטיות יש בחכ' ג"כ בחי' כלים והיינו בחיצוניות החכ' כו' וכמש"נ כ"ז לעיל באורך). ובזה הוא בחי' מעלה ומטה שבע"ס דהמעומ"ט הוא בבחי' גילוי האור אם האור הוא בבחי' מיעוט או בבחי' ריבוי כו', שזהו לפי אופן הכלים דבמדרי' עליונה שהכלים הן בבחי' דקות יותר מאיר בהם האור בריבוי ואינו מתגשם כ"כ מכמו שהוא בעצם כו', וכל שלמטה במדרי' שהכלים הן בבחי' המציאות יותר האור בהם בבחי' מיעוט ובבחי' מציאות יותר כו', וכן בכל ספי' בפרט יש בה בחי' פנימיות הכלים וחיצוניות הכלים, דבחי' חיצוניות הכלים הן כערך בחי' לבושים לגבי פנימיות הכלים כו', דהלבוש הוא שמעלים על האור והיינו שעי"ז יכול להיות המשכת האור במדרי' שלמטה ממנה וכמו בהתלבשות הפרצופים זב"ז כו'

וכמשנת"ל (ד"ה זה יתנו), וכללות הכלים הרי ענינם הוא להגביל את האור כו', שהרי האור בעצם אינו בגדר מיוחד בעצם מהותו כו' ומכ"ש שאינו מוגדר בההתפשטות כו', וכמו שהוא בהתלבשות בכלים ה"ה בבחי' גדר מיוחד ובבחי' הגבלה כו' וכמשנת"ל (ד"ה אלה הדברים הב').

וכ"ז הוא בע"ס דאצי', אך בירידת ההארה האלקית הרי מתעלמת מאד בעולמות בי"ע כו', ותחלת ההתעלמות הוא ע"י הפרסא שבין אצי' לבי"ע שמהות האור דאצי' אינו מאיר כלל בבי"ע רק הארה חיצוניות לבד שבאה בבחי' שינוי המהות הנק' אור של תולדה כו', וגם בחי' אור הנשמה דבי"ע שמבחי' חיצוניות הכלים דמל' דאצי' אין זה כלל כמו שהן באצי' כו' וכמשנת"ל (ד"ה ויהי ביום השמיני וד"ה אדם כי יהי'), שעז"נ בת"ז דברי' לאו איהו וחיוהי וגרמוהי חד דקאי על בחי' אור הנשמה כו', וכמו שהכלים דבי"ע תופסים את האור הרי אינו מהות האור כלל כ"א מציאותו כו' וכמש"נ שם, וממילא ה"ה מעלימים ומסתירים על האור כו', עד שבחי' הלבושים דבי"ע הן בבחי' תערובות טו"ר כו', וכמ"ש בע"ח דברי' מיעוטו רע ויצי' מחצה על מחצה ועשי' רובו רע כו', ובפרט בעולם התחתון שכל הדברים שבעולם מעורבים טו"ר וכמשנת"ל (סד"ה ראשי המטות הג' ובכ"ד), ומעלימים ומסתירים מאד על האור