א'שז

הבירור יש בזה כמה חילוקי מדרי' וכאשר הבירור הוא מבחי' אור עליון יותר אז הבירור הוא בבחי' אתהפכא, וכמו הבירור דמבחי' עה"ח וכמו ויורהו ה' עץ כו' וימתקו המים כו', וידוע שזהו מבחי' עה"ח, וההמתקה אינה רק כמו ריבוי מים מתוקים על מים רעים כ"א שהמים הרעים גופא נמתקו ונעשה מים מתוקים והוא שהמר נעשה מתוק כו', שזהו ע"י המשכה מבחי' עה"ח שאין שם אחיזה לרע כלל ע"כ נעשו מתוקים בעצם כו', דכ"ז הוא מבחי' החסדים דאו"י כו', והרי ידוע דאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן בבחי' הגבו' דוקא, וא"כ צ"ל דההמתקה שע"י החסדים גם בבחי' עה"ח אין זה המתקה גמורה עדיין שהרי אינן נמתקין אלא בשרשן דוקא כו', והרי כתיב וימתקו המים שנעשה מתוקים בעצם כו', וצ"ל מה"ע שהגבו' נמתקין בשרשן, ומהו היתרון בזה שנמתקין בשרשן בבחי' הגבו' שזה דוקא היא המתקה גמורה כו'.

ולהבין כ"ז ילה"ק מ"ש נר ה' נשמת אדם, דתכלית בריאת האדם למטה הוא להאיר את החשך דעולם התחתון שהוא חשך כפול ומכופל שנראה בו רק גשמיות וחומריות העולם והאלקות אינו נראה ונגלה כלל, דהגם דואתה מחי' את כולם וא"ת מחי' אלא מהווה שבכל דבר יש כח אלקי המהווה ומחי' אותו, וכמו שהאדם מרגיש בעצמו שהוא חי מהחיות שמחי' אותו (והיינו שאינו בעצם חי מצ"ע כ"א הוא חי מאיזה דבר המחי' אותו כו'), וכן רואה כל דבר שבעולם שהוא חי כו', מ"מ אינו נראה ונרגש אצלו שהחיות הוא אלקות כו', והוא מצד הנהגת הטבע שהעולם כמנהגו נוהג דבכי"ו השמש זורח במזרח ושוקע במערב וכל עניני העולם מתנהגים עפ"י הטבע תמיד באופן א' הנה מתעלם האלקות שאינו נראה ונגלה כו', דכאשר נעשה אינו התחדשות כמו באותות ומופתים שהן למעלה מטבע שהטבע מתבטל ובזה נראה גילוי אלקות כו', וכמו"כ גם בהניסים שע"פ הטבע נראה בזה ג"כ גילוי אלקות וכמ"ש ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו כו', אבל כשמתנהג הכל עפ"י הטבע אין האלקות נראה ונגלה בזה כו'. ועם היות שבאמת הרי

הטבע גופא הוא אלקות דהטבע בגימט' אלקים כו', דזריחת ושקיעת השמש וכן סיבוב כל הגלגלים והילוך כל עניני העולם הוא מאלקות כו', וכן גם אור השמש שמאיר לארץ ולדרים עלי' הוא בכח אלקי, וכמ"ש האומר לחרס ולא יזרח כו' דמה שהשמש מאיר אור הוא מהקב"ה האומר לחרס ויזרח כו' וכמ"ש בתשו' ח"צ סי' י"ח דהנהגת הטבע (וקורא זה בשם טבע כללית) היא אלקות, שעז"א דהמע"ה המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר, דהמכין את המטר הוא הקב"ה מסבב הסיבה והעבים עצמם זהו פרטי הטבע, וזהו ע"ד משארז"ל שלישית יושב וזן שהמזונות עצמן זהו הטבע הפרטיות והזן אינו המזון כ"א הקב"ה המזמין את המזון ומהווה אותו כו', והיינו שמסבב ומנהיג באופן כזה שיתהווה ויהי' המזון כו', ובזה הרי נראה כח האלקי בהשגחה פרטיות וכמו חלקה אחת תמטר כו' דהנהגת הטבע היא אלקות כו'. ובאמת ההנהגה תמידיות הבלתי משתנית כמו בהילוך וסיבוב הגלגלים הרי נראה בזה דוקא כח הא"ס, שהרי המוגבל בהכרח שישתנה ויהי' בו הפסק וא"כ התמידיות והעדר ההשתנות ה"ז כח א"ס כו' וכמ"ש לעיל באורך בד"ה למען

דעת. אך כ"ז למי שמעיין ומעמיק בזה אבל בסתם אין האלקות נראה ונגלה כלל, וזהו מפני שהאור אלקי מתעלם מאד (שז"ע טבע מל' טבעו בים סוף שהאור האלקי מוטבע בריבוי העלמות כו'), והיינו מפני בחי' צמצום ומיעוט האור בריבוי ההשתל', וכמשנת"ל בענין והקב"ה עשה כמה צמצומים דרך כמה עולמות כו',

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.