א'שו

בבחי' הביטול בעצם וכמ"ש אם לא שויתי ודוממתי בחי' דומם כו' וכמשנת"ל שזהו הביטול דעשי' כו', וכן שלמה מלך שהשלום שלו שמחבר בי"ע עם אצי' כו' כמ"ש בתו"א ד"ה צאו"ר הנ"ל, נמשכה מלכותם בבחי' בל"ג כו', וכמו דוד מ"י חי וקיים כו' מל' ב"ד לעולם כו', וכמ"ש עד דוד הגדיל בבחי' עצמות א"ס שיהי' בבחי' מל' בבחי' גילוי ממש כו'. וזהו ג"כ מה שנא' על לעתיד ולילה כיום יאיר דלילה שהוא זמן החשך יהי' בבחי' אור כמו אור היום, ולא שיהי' מאור השמש שיאיר גם בלילה דאין זה פלא כ"כ כו', וגם פשט הכתוב אינו משמע כן שהרי או' וגם חשך לא יחשיך ממך ולילה כו' כחשוכה כאורה הרי מדבר הכל בהחשך שאינו מחשיך, ומוסיף עוד שהוא יאיר כמו האור כו', וגם שהרי כתיב ולא יהי' לך השמש לאור יומם והי' לך ה' כו' שגם אור היום יהי' לעתיד לא מאור השמש כו', אלא הכוונה במש"א ולילה כיום יאיר שהחשך עצמו יהי' בבחי' אור כו', וכאשר החשך יהי' אור ה"ז אור נעלה למעלה הרבה מבחי' אור כו'.

וביאור הענין יש להבין מה דאי' בזהר מלכא משיחא אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, דלכאו' אינו מובן איך יהיו הצדיקים בע"ת הלא התשובה היא על חטא ועון שזה אינו שייך כלל גבי צדיקים ואיך יהיו בע"ת. והנה יש בתשובה שאינו על החטא, והוא כמ"ש והרוח תשוב אל האלקי' אשר נתנה שזהו עליית והשבת הנפש למקורה ושרשה העצמי כו', והיא העבודה בעצמות הנשמה כמו האה"ר דבכל מאדך ואהבה בתענוגים להתענג על ה' עד כלותה כו', שכ"ז היא התשובה במדרי' העבודה דהנשמה האלקית כו'. אבל ע"פ פשוט הרי התשובה היא לתקן הפגם ובזה דוקא הוא מעלת התשובה דבע"ת משכין לי' בחילי' יתיר מפני הקירוב שאחר הריחוק שהוא בבחי' קירוב ביותר כו', ויתרון האור הבא מתוך החשך דוקא כו', וכמו מן המצר קראתי שעי"ז ענני במרחב כו' בבחי' מרחב העצמי דעצמות א"ס כו' וכמ"ש במ"א, וזהו ג"כ אומרו משיחא אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא שיהי' בצדיקים גם מעלת הבע"ת דמשכין לי' בחילי' יתיר כו', וזה אינו מובן דצדיקים שאין בהם שום פגם כלל איך יהיו במעלת בע"ת כו'. וגם צ"ל מהו

ההפרש בין התשובה דצדיקים לתשובה דבע"ת, דודאי מה שזדונות נעשים כזכיות אינו שייך גבי צדיקים שרחוקים מאד גם מהשגגות כו'. וגם צ"ל דהרי מעלת התשובה הוא שהרע נהפך לטוב, והלא גם בעבודת הצדיקים יש ענין זה בעבודה דאה"ר בתענוגים, וכמ"ש בסש"ב פ"ט שיהי' תוכו רצוף אהבה מלא וגדוש עד שתתפשט גם לחלל השמאלי לאכפי' לסט"א יסוד המים הרעים כו' ולהפכה מתענוגי עוה"ז לאהבת ה' כו', והיא הנקראת בכתוב אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין עוה"ב כו', והוא בחי' המים וזרע אור זרוע שבקדושת נה"א המהפכת לטוב את בחי' המים שבנה"ב כו' שהרע נהפך להיות טוב גמור כמו יצ"ט ממש כו', וא"כ מהו ההפרש בין אתהפכא להתהפכות הרע שע"י התשובה כו'. גם צ"ל מה ההפרש בין הבירור דאו"י והבירור דאו"ח דהרי הבירור דאו"י הוא שהמתברר נעשה כלי לאלקות וכמו"כ בהבירור דאו"ח שהדברים התחתונים נעשים כלים כו', וא"כ מה ההפרש ביניהם בהדבר המתברר כו'. וגם הרי ידוע בכלל דהמברר הוא מבחי' החסדים והמתברר הוא מבחי' הגבו' כו', שהרי כללות בחי' התהו הוא מבחי' הגבו' וכללות

התיקון הוא בחי' החסד כו', ועיקר התהוות הפסולת הוא מקו השמאל וכמו סוספיתא דדהבא כו', וכמשנת"ל בענין רישא דעשו כו', והמברר הוא בחי' קו הימין דהיינו המשכת בחי' חסד עליון שזהו בחי' גילוי אור לברר ולתקן כו', ובאופן

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.