א'שב
ובל' רז"ל קרן ופירות, הקרן קיימת לעוה"ב. הג' ל' זוהר ואור כמו כי קרן עור פני משה. הד' ל' קרן זויות כמו קרנות המזבח, בקרן בן שמן. והנה הקרן זויות הוא המחבר ב' כותלים, וכמו וקרן דרומית מזרחית הוא זויות, והיינו שני כתלים המתחברים יחד אז נק' הזוויות שבהם קרן, ובלא חיבורם יחד כאשר כ"א הוא בפ"ע ואינו מתחבר עם הכותל השני אזי אינו שייך שום זויות בשום א' מהם, רק נק' קצה שהוא הסוף והסיום של הכותל שזהו הגבלת הדבר, כ"א כשמתחברים שני הכתלים דרום ומזרח יחד אזי במקום חיבורם נולד זווית והוא קרן דרומית מזרחית, והרי בחיבורם יחד לא נתוסף בהם שום דבר ואעפ"כ נולד מזה זווית, ונמצא שהקרן אינו דבר בפ"ע כלל והוא בבחי' אין, שהרי כל מה שנמשך כותל דרום הוא דרום וכל מה שנמשך כותל מזרח הוא מזרח, רק שבא ממילא דמהתחברות שני הדברים נולד הקרן ולא נתוסף כאן שום דבר רק ההתחברות וא"כ הקרן הוא המחברם שניהם יחד כו'. והדוגמא יובן למעלה דקרן הוא בחי' מל' שאינה דבר בפ"ע דלית לה מגרמא כלום זולת מה שהיא סיום אצי' ועתיק לבריאה
כו', והנה ידוע דבנין המל' להיות בבחי' פרצוף נעשה רק מהט' מלכיות דט"ס דז"א כי בסוד שרש נאצלה רק נקודה א' בחי' כתר מל', ולכן כשצריכה לחזור פנים בפנים נעשית נקודה תחת יסוד, לפי שעצמותה היא בחי' נקודה ונבנית בפרצוף שלם בע"ס מט' מלכיות דז"א, והיינו ממל' דחכ' דז"א נעשה חכ' שבמל' וממל' דבינה דז"א נעשה בינה שבמל' כו', דבחי' המל' שבכל ספי' הוא בחי' סוף וסיום דכל ספי' דהיינו בחי' הגילוי שלה וכמשנת"ל (ד"ה ויגש אליו) (ולכן התכללות ב' הפכים כחו"ג שהן בחי' אש ומים הוא דוקא בבחי' המל' שבכל ספי' לפי שזהו רק בחי' הגילוי לא עצמות חו"ג כו', וכידוע המשל דעצם האש ועצם המים א"א שיתחברו כי הפכים המה לגמרי בטבעם, רק בחי' אחרונה שבטבע המים עם בחי' אחרונה שבטבע האש יכולים להתחבר, וכמו"כ כל התחברות והתכללות הוא בבחי' המל' שבכל ספי' כו', וכן מדת המל' ג"כ מחברת שני הפכים כו'). ונמצא דבחי' פרצוף המל' אינו התחדשות דבר שהרי זהו רק בחי' המל' שבכל ספי' שמזה נבנה בחי' המל' (והגם דבכל ספי' הרי פרטי המדרי' שבכל ספי' היינו
מה שכל ספי' היא בבחי' ע"ס זהו מה שכל ספי' כוללת בתוכה שארי הספי' כו', הנה זהו מה שבעצמה כוללת בה כל הספי', וכמו בחי' החסד הרי הגבו' שבה אינה מה שמקבלת מבחי' מדת הגבו' רק מה שמדת החסד יש בה ג"כ בחי' הגבו' כו' (ולכן הגבורה שבחסד אינו כמו בחי' הגבו' בעצמה כו' וכמשנת"ל), וכן במדת הגבורה ובכל הספי' כו' (וסיבת הדבר הוא מפני שבשרשם ומקורם ה"ה כולם כלולים יחד, וכמו עד"מ הנפש שנושא בתוכו כל הכחות והיא נפש אחת כו', וכן הע"ס הגנוזות ה"ה בבחי' התערבות והתאחדות כו' וכמשנת"ל וכמ"ש במ"א), וכללות הז"א הרי נאצל מתחלה בבחי' ו"ק כנודע, הרי כל ספי' היא באה בבחי' התחדשות שלא הי' קודם ונאצל בבחי' ז"א כו' (וידוע שהמדות נמצאים כלולים ג"כ במוחין ומ"מ הרי שם אינם במציאות מדה כו' וכמשנת"ל בכ"ד, ולמעלה מאצי' הרי לאו מכא"מ כלל כו'), והמל' נאצלה רק נקודה א' והט"ס הוא שמקבלת מהט"ס דז"א כו'). וזה נעשה בהתחברות דאצי' עם הברי' והיינו דלצורך המשכת הארת אצי' להוות בי"ע נבנית בחי' המל' בבחי' פרצוף כו', מפני שהמל' היא בחי'
הגילוי של כל ספי' כנ"ל שזהו כל ענינה להיות בחי' הגילוי כו', שכן הוא בכל ספי' שהגילוי הוא בחי' המל' שבה ולולא בחי' הגילוי לא הי' בחי' המל' (ולכן בבחי'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.