א'שא
והיינו שהמת עצמו יקום ויחי' והגוף יהי' אלקות ממש כו'. וזהו והנה ישכיל עבדי דבחי' מל' שירדה למטה לברר בירורים בדרך מלמטלמ"ע כו', וכן נשמות דש' ב"ן דעיקר עבודתם הוא בביטול חומרם דוקא, וכן בכלל בבחי' עבודת עבד שהוא הביטול בעצם המהות כו', עי"ז תתעלה המל' בבחי' רוממות העצמות דבחי' עצמות א"ס כו'.
והגם שנת"ל בענין המן שהמעלה בזה הוא שזהו למעלה מבירורים דע"י בירורים נמשך אור שבבחי' התלבשות כו' כמו שנת' שם, הנה זהו שע"י הבירורים בסדר והדרגה נמשך אור שבבחי' התלבשות כו', משא"כ למעלה מבחי' בירורים והו"ע צדיק אוכל לשובע נפשו כו' נמשך גילוי אור עצמי כמו שהוא כו', אבל בעצם ענין הבירורים דהדבר המתברר עצמו נעשה כלי לאלקות כו' בזה דוקא נמשך בחי' העצמות דוקא כו'. וע"ד שנת"ל דמה שהכלי ממשיך אור ע"י זיכוך ותיקון הכלי שנעשה בחי' כלי יותר אל האור נמשך אור שבערך הכלי, אבל כאשר הכלי עצמה נעשה אור ה"ז מה שההעלם מתגלה שהוא בחי' העצמות כו', כמו"כ הוא בענין הבירורים דבירורים שבסדר והדרגה הו"ע זיכוך ותיקון הכלי כמשנת"ל (והכוונה במש"א בסדר והדרגה הוא בב' ענינים, הא' כ"ז שלא נתברר לגמרי להיות בבחי' כלי לאלקות והוא רק בבחי' זיכוך לבד שאין התערבות פסולת בו כלל והיינו בחי' פסולת דק יותר כו', שעי"ז עולה במעלה ומדרי' עליונה יותר כו' (ולמעלה הוא שנעשה כלי לאור עליון יותר), וע"ד ההפרש בין הבירור
דעניני הרשות והבירור דמצות שבזה נעשי' כלים ממש משא"כ בעניני הרשות כו', וכמ"ש בסש"ב פל"ה דבמצות מעשיות הנה כח הגוף ממש שבעשי' זו נכלל באור ה' ורצונו ומיוחד בו ביחוד גמור כו', וכן גם כח נפש החיונית שבגוף ממש כו', וכן העשי' הגשמים כמו התפילין הגשמיים נעשים כלים למוחין דזו"נ דאצי' ע"ד כלים דאצי' כו', משא"כ נשמת הצדיק הוא בחי' יש וכלים דבי"ע כו' (ולפה"נ בסש"ב שם הכוונה גם על נשמות דאצי' שהן מ"מ בבחי' יש ודבר בפ"ע כו'), ומובן דכמו"כ הבירורים בעניני הרשות הן לא עדיפי מהנשמה שהרי זהו מה שנכלל בהנשמות וא"כ לא עדיפי מהנשמה עצמה כו', וכן הוא תכלית הבירור שיהי' כל דבר בבחי' כלי ממש כו'. וענין הב' והוא העיקר דבחי' עבדי הוא הבירור דש' ב"ן עצמו ועמשנת"ל ד"ה וידבר כו' פנחס ב"א הב' דש' ב"ן פועל הביטול בעצם מהות היש יותר מש' מ"ה כו', וסדר והדרגה שייך בהבירור דהארת ש' מ"ה מברר והו"ע זיכוך בלבד כו' (וכמו בעבודה שע"פ טו"ד שעי"ז נעשה בירור וזיכוך הנה"ב שזהו בסדר והדרגה כו'), אבל הביטול דש' ב"ן עצמו הוא בעצם
היש (ואינו בענין דסדר והדרגה כו'), ובגמר הבירור הוא שהיש נהפך לטוב ביותר (וכמו אלי' שגופו נעשה מלאך), ולא רק בבחי' כלי (כמו גופו של משה שהי' ניזון מרוחניות כשעלה למרום והי' כלי לדבר ה' כו', דעם היות שיש בזה יתרון גדול מאד ה"ז בבחי' כלי לבד כו', ולכן הי' גופו צריך קבורה כו'), והיינו דבגמר הבירורים יש יתרון גדול בהבירור דשם ב"ן מה שהיש עצמו נהפך לטוב והוא הענין שהכלי נעשה אור כו', וזאת דוקא היא העולה בבחי' עצמות א"ס כו' וכמו שית' עוד בעזה"י בענין כתר שם טוב שעולה ע"ג כו').
וזהו ג"כ ענין וירם קרן משיחו, דהנה בתי' קרן יש כמה פי' הא' ל' תוקף וחוזק כמו רמה קרני, ותרם כראם קרנו, תרוממנה קרנות צדיק, ובזה הוא ג"כ קרן היובל דחוזק והתגברות הבע"ח הוא בקרניו. הב' ל' עצם היינו עצמות הדבר בעצם היום הזה ת"א בכרן יומא הדין, כ"כ הרשב"א על המא' בחולין פא"ט קרן א' הי' לו במצחו,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.