א'ש
דהנה נת"ל דבת הוא בחי' עבד, ומצינו גם עכשיו שיש יתרון בעבד מה שאין בשר, וכדאי' בגמ' ברכות ספ"ה אלמלי הטיח כו' ורחב"ד נענה כו', ואמר ריב"ז מפני שהוא כשר לפני המלך ורחב"ד כעבד לפני המלך כו', הרי בכדי להמשיך הרפואה בפו"מ למטה דהיינו לשנות הנבראים מכמו שהם שיתרפא החולה כו' כמ"ש באגה"ק בקו"א, זהו ע"י מדרי' עבד דוקא כו'. דהנה ידוע דביטל העבד הוא בעצם מהותו דוקא, דזהו ההפרש בין ביטל דעבד להביטל דשר, דביטל הוא בהכחות שלו לא בהעצם דבעצם מהותו הלא דבר הוא במציאות בפ"ע, והביטול שלו הוא בשכלו ובכחותיו לדון ולשפוט ע"פ רצון המלך וליעץ בכל דבר כו' וכמשנת"ל, אבל העבד אינו שום דבר בפ"ע כלל כי נתבטל בעצם מהותו בהנתינה והמסירה שנתן א"ע אל האדון וה"ה כמהות האדון ממש, וממילא כל שכלו וכל כחותיו וכמו הרצון והתענוג שלו הכל הוא כחותיו של האדון כו' וכמשנת"ל (ד"ה ואתחנן הא'). וז"ע משה עבדי ודוד עבדי שהוא הביטול בעצם המהות דוקא כו', ומשה הי' נשמה דמ"ה שבמ"ה שהוא הביטול בעצם שמצד האור כו', וידוע דגם
בגופו הי' בבחי' ביטול בעצם (וי"ל כדוגמת אותיות דמ"ה כו'), עד שהי' כלי לדבר ה' כו' (ולפמשנת"ל ד"ה ראשי המטות הג' דביטול הכלים בעצם מהותם הוא מעצמות ש' מ"ה כו', י"ל דמשה להיות בחי' מ"ה דמ"ה לכן הי' הביטול גם בגופו כו'), ודוד ידוע שהוא נשמה דב"ן דעיקר הביטול הוא בהחומר דוקא דהיינו בהלבושים כו' וכמשנת"ל ומבו' במ"א. וזהו בחי' עבד שהוא הביטול בעצם מהות היש דוקא כו', וע"כ בכח העבד דוקא לפעול פעולה למטה לשנות הדבר מכמו שהי' וכמו רחב"ד שהמשיך רפואה למטה שזהו מצד מעלת העבד דוקא כו', רק עכשיו הוא בהעלם (והיינו דבחי' עבד הוא מ"מ למטה במדרי מבחי' שר והוא בבחי' מקבל כו'), ולעתיד תתעלה מדרי' העבד ויהי' בבחי' גילוי ממש כו'. דהנה עבודת העבד הוא לתקן דבר בפו"מ והו"ע תיקון הבירורים דרפ"ח ניצוצות דתהו כו', ואופן הבירור דעבד הוא בדרך מלמטלמ"ע דוקא, וידוע דהבירור דמלמטלמ"ע הוא שהדבר התחתון עצמו נעשה כלי לאלקות כו' וכמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה, ואחר שלימות הבירורים יתעלה בחי' עבד היינו בחי' ש' ב"ן המתברר (הגם
שהוא המברר מ"מ נק' מתברר מפני שזהו בדרך מלמטלמ"ע, ה"ז בבחי' התלבשות בהדבר המתברר, וכמו בהתלבשות הנה"א בהנה"ב לבררו ולתקנו שמתעלם בהנה"ב כו', ומה שמתלבש בהנה"ב היא המדרי' התחתונה דנה"א בחי' החומריות שבו כו' כמ"ש במ"א, וע"כ נק' מתברר כו') למעלה מעלה מכל המדרי', וכמ"ש הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד שזהו עליית המל' בבחי' הכתר במדרי' היותר עליונה כו', וכמ"ש בזהר וישב דקפ"א ע"ב ובזמנא דמטי זמנא דסיהרא לאתנהרא מה כתיב הנה ישכיל עבדי בסיהרא איתמר, הנה ישכיל כו' כמאן דאריח ריחא ומבו' במ"א שזהו המשכה מבחי' מו"ס כו', ירום מסטרא דנהורא עילאה דכל נהורין בחי' כתר שבכתר כו', ונשא מסט' דאברהם וגבה מסט' דיצחק מאד מסט' דיעקב, והן בחי' חג"ת דעתיק דבחי' חו"ג דעתיק מלובשים בגולגלתא ומו"ס, אבל בחי' ת"ת דעתיק אינו מתלבש באריך והוא בחי' קרומא דאוירא, כמ"ש בע"ח שער א"א ספ"ז דרדל"א אחזי נהורא בהאי אוירא וידוע דברדל"א הוא חביון עוז העצמות ממש כו', וע"ש פ"ב דשרש המל' הוא ברדל"א ולכן יהי' לעתיד אורה גדול מאור
השמש כו', ובשרשו הוא שהמל' מושרשת בעצמות א"ס ויהי' בה גילוי העצמות ממש כו', והוא מה שהמל' תהי' בבחי' אור מצ"ע כו', וז"ש בזהר שם ובגין כך יתערון כדין כל אינון מיתיא דאינון גו עפרא כו'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.