א'רצז

מקור לאור וגילוי הנמשך בבי"ע כו'. ולפי המבואר כאן י"ל עפ"י משנת"ל דגם בהמשכת הפנימיות שע"י המצות הרי מה שמאיר בגילוי עכשיו הוא רק בחי' האותיות דו"ה, אבל בחי' י"ה בא בחילופי אותיות מ"צ דהיינו שמתעלם האור ואינו מאיר בגילוי ממש (רק מצות פרטיות יש שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז כו' כנ"ל), והגם דההמשכה היא שעצמות האור נמשך מ"מ ה"ה בא בהתעלמות כו', וא"כ בההמשכה דעכשיו יש חילוקי מדרי' ואינו דומה ההמשכה בלמעלה מאצי' ובאצי' ובבי"ע כו', וכמו תורת אצי' ותורת הברי' כו' כמשנת"ל, וזהו חתנים ל' רבים כו'. אבל לעתיד דולא יכנף עוד מוריך שלא יהי' בחי' לבושים כלל ובחי' י"ה יאיר ויתגלה בבחי' גילוי ממש יהי' אז חתן ל' יחיד שתהי' המשכה א' ממש כו'. ויש להתאים זה עם המבו' במ"א שזהו ההפרש בין זה"ב לזה"ג כנ"ל, דהנה נת"ל דבהארת פנים יש ב' מדרי' הא' בחי' הארת פנים דבחי' מצחא דעתיקא, והב' בחי' הארת פנים דתרין תפוחין כו', ואמיתית ענין זיווגא שלים הוא בהסתכלותם בבחי' מצח כו' (ואז הוא ההמשכה מבחי' חכ' דאבא כו') וזה נפסק

בזה"ג, ומבחי' תרין תפוחין הוא בחי' לא שלים בערך מדרי' הנ"ל וזה יכול להיות גם בזה"ג (בזמנים דעת רצון כו', ומזה נמשכים נשמות שהיו כלולים באדה"ר רק שעוד לא נמשכו מעולם שנק' ג"כ נשמות חדשות כו'). ובזה י"ל דכאשר ההמשכה היא מבחי' מצחא דעתיק אז ההמשכה היא בהתגלות ממש ולא יש בזה חילוקי מדרי' כלל גם לא בהתגלות כו', דעיקר הגילוי הזה יהי' לעתיד ומעין זה הי' בזמה"ב וכמ"ש במ"ח מס' זיווג או"א פ"ג מ"ב, שהרי בהיכל קד"ק הי' גילוי אוא"ס ממש דמקום הארון אינו מן המדה כו' (ועמשנת"ל ד"ה פדה בשלום), וכאשר ההמשכה היא מבחי' תרין תפוחין, הנה ההמשכה היא ג"כ מה שהעצמות נמשך רק שבא בהתעלמות וממילא יש בזה חילוקי מדרי' כו'. וזהו ה' יחתו מריביו שהטעם הוא גרשיים שהן ב' עליות וב' ירידות שנמשך מבחי' עצמות אוא"ס גם בבחי' ז"א כו', ולהיות שזהו המשכת העצמות לכן יחתו מריביו שמתבטלים כו', דהגם שזהו שבא בהתעלמות מ"מ הרי העצמות הוא שנמשך ע"כ מתבטלים עי"ז כל המקטרגים כו', וכמו בתורה דד"ת אינן מקבלים טומאה ות"ח אין אש של גיהנם

שולטת בהם כו', הגם שזהו התורה כמו שבאה למטה בבחי' התלבשות ומ"מ אינם מק"ט כו', וכמו"כ ע"י המשכת העצמות הגם שזהו בהתעלמות מ"מ יחתו מריביו עי"ז כו'. ועיקר הביטל שלהם יהי' לעתיד וזהו יחתו ל' עתיד כו', אך כמו"כ הוא גם עכשיו ע"י המשכת בחי' העצמות דאוא"ס כו' (וכמו בכל ר"ה שנמשך בחי' עצמות אוא"ס ע"י תקיעת שופר ממשיכים מבחי' עצמות אוא"ס בז"א וכמשנת"ל, מתבטלים כל הדינים והקטרוגים כו').

וי"ל עוד בזה לפמשנת"ל ההפרש בין תורה ומצות דתורה היא בבחי' האור דש' הוי' ומצות הן בבחי' האותיות דהוי', וע"כ במצות ההמשכה בחי' החיצוניות לבד והיינו בחי' החיצוניות דפנימיות האור כו', וי"ל דמשו"ז בתורה הרי ד"ת אינם מקבלים טומאה כו' ובמצות יכול להיות אחיזה וכמא' הני מאני דרבנן דבלו מנייהו כו', והיינו בחי' הלבושים דמצות שיכול להיות בזה אחיזה כו' וכמ"ש במ"א, והיינו מפני שהן בחי' חיצוניות לבד כו'. ולפ"ז י"ל דמ"ש ה' יחתו מריביו קאי גם על ש' הוי' דלעילא כו', ועמ"ש בפי' האד"ר לתלמידי האריז"ל (בס' קול ברמה די"ב ע"א ועמ"ש בשמ"ש שער מא' הרשב"י וכ"ש בין הכתר כו') במש"ש באד"ר דקכ"ח ע"ב דע"ק יתיב על כורסי' דשביבין לאכפי' לון, דפי' האריז"ל כורסי' דשביבין הם