א'רצה

בבחי' ו"ה דהיינו בבחי' האור השייך אל העולמות להיות גם בזה גילוי הפנימיות כו', וכמשנת"ל דבחי' יחוד פנימי היא בחי' נשמה ליחוד חיצוני כו', והעיקר הוא להיות גילוי אלקות בעולמות כו', דבבחי' עליית הרצון הרי נמדד אופן הגילוים בבחי' מעלה ומטה כו', וכאשר נמשך מבחי' הפנימיות אז גם למטה נמשך גילוי אלקות וכמו המשכת התורה למטה כו', וי"ל שז"ע ונורא שמך להיות התגלות כ"כ עד שיקרא נורא כו', שזהו הבקשה והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל כו' (ושם בסי' משמע דמ"ש ונורא הוא הגילוי לאחר הצמצום כו', אך נר' דזהו שאחר הצמצום יהי' גילוי אלקות שזהו ההמשכה שאחר העלי' כו' כמש"ש אח"כ). ועמ"ש בסי' שער הציצית ד"ה ועשו להם ציצית בפי' והייתם קדושים לאלקיכם להמשיך אותו ית' להיות בבחי' קדוש כו' ועמ"ש מזה בד"ה שמח תשמח, רנ"ז).

והנה ב' עליות הנ"ל בעבודה י"ל שהן ב' בחי' כלה הנא' בשה"ש בחי' כלה עילאה וכלה תתאה, דלפי המובן בתו"א בד"ה בכ"ה בכסלו ובלקו"ת ד"ה צאו"ר בענין שאו ידיכם קדש הן בב' המדרי' דממכ"ע וסוכ"ע כו', דהנה ממכ"ע וסוכ"ע שניהם הן בחי' שמו בלבד, וכמש"א משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול דגם בחי' עדי עד שבבחי' בל"ג הוא בחי' שמו הגדול בלבד כו' (דגם בשרשן באוא"ס שלפני הצמצום זהו רק בחי' הגילוי דאוא"ס כו' וכמשנת"ל) (ובכללות הן בחי' הארה והארה דהארה כו' כמו שנת"ל), אמנם השגת הנשמה המלובשת בגוף (ובכללות נשמות דבי"ע הנתפסים בגשם ועבודתם הוא בבחי' עובדי ה' בגופם כו') הוא בבחי' ממכ"ע, להיות שזהו ההארה האלקית שבאה בבחי' צמצום ובבחי' התלבשות בעולמות יכול להיות ההשגה בזה וגם השכל הטבעי ביכולתו להשיג בזה כו', ובזה יש כמה חילוקי מדרי' באיזה מדרי' היא ההשגה, וההתבוננות בזה היא לידע ולהשיג את ההארה האלקית ואיך שזהו רק הארה לבד ואין ערוך כלל לגבי עצמות אוא"ס כו', וכמ"ש קדוש כו' מלא כל הארץ כבודו דעצמות אוא"ס הוא

קדוש ומובדל, ומה שמלא כל הארץ הוא רק כבודו בלבד בחי' זיו יקרי' כו', והארה זו גופא כמו שהיא במקורה ה"ה בבחי' ביטול בתכלית דרק כמו שמתלבשת בעולמות ה"ה בבחי' אור וחיות כו', אבל כמו שהיא במקורה היא בבחי' העדר תפיסת מקום כמו זיו השמש בשמש שאינו עולה בשם אור וזיו כלל כו'. וע"כ תכלה ותכסוף נפשו להיכלל בעצמות אוא"ס הקדוש ומובדל מהעולמות כו' (וכמו"כ יבין שהנבראים שהן בחי' יש ממש הנה באמת הן בחי' זיו והארה המתפשטת מבחי' דבר ה' המהווה אותם כו', וממילא ה"ה בבחי' ביטול במקורם שעומדים תמיד במקורם ובטלים בתכלית כו', ולא כמו שנראה בעיניו לבחי' יש כ"א באמת הן בבחי' ביטול כו' וכמ"ש בסש"ב ח"ב, וע"כ חפצו ורצונו לצאת מבחי' הישות והחומריות כו'), ועז"נ נכספה וגם כלתה נפשי כו' כלתה נפשי לחצרות ה' כו' בחי' הכליון והתשוקה שבנפש לעלות ולהיכלל בבחי' עצמות אוא"ס כו'. אך גם בחי' סוכ"ע הוא רק הארה לבד דעם היות שזהו הארה עצמיות ולכן ה"ז בבחי' קדוש לגבי העולמות כו' מ"מ ה"ז רק הארה לבד ובאין ערוך כלל לגבי עצמות כו'

(וע"ד מ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי' דיותר משאין ערוך עשי' לגבי אצי' אין ערוך אצי' לגבי הא"ס כו', כמו"כ יותר משאין ערוך בחי' ממכ"ע לגבי סוכ"ע יותר אין ערוך בחי' סוכ"ע לגבי עצמות א"ס כו'), וכמ"ש עושה פלא שגם בחי' פלא הוא בבחי' עשי' לבד, וכמ"ש לעושה נפלאות גדולות כו' שגם מה שמופלא וכמו אמון מופלא כו' הוא בבחי' עשי' לבד לגבי עצמות כו'. רק השגה זו