א'רצד

וכידוע בענין כשמן הטוב היורד על הראש ועל הזקן שזהו בחי' פנימיות עתיק כו', ובכדי שתהי' המשכה זו צ"ל העלי' בבחי' עצמות כו'. וזהו ויעבור ה' על פניו ב' בחי' פנים, כי יש אנפי רברבא ואנפי זוטרא, והוא בחי' פנים דז"א ופנים דא"א, שהן ב' בחי' אדם וכמ"ש מה שמו ומה שם בנו כו', וכידוע דז"א הוא בחי' אדה"ע רק שנק' זעיר אנפין בחי' אדם קטן וכמו מי יקום יעקב כי קטן הוא כו', וא"א הוא בחי' אדם הגדול בענקים כו', ובחי' הפנים הן בחי' המוחין וכמו חכמת אדם תאיר פניו כו', דפנים הוא ל' פנימיות דהיינו בחי' המוחין שזהו בחי' אדם פנימי כו', ובחי' פנים דז"א הוא בחי' המוחין דחו"ב שבמדות עליונות דז"א כו' שזהו בחי' מוחין השייכים אל המדות כו', ופנים דא"א הוא בבחי' מוחין פנימיים, ועד"מ אדם הגדול בדעת כזקן שקנה חכ' וכמו סבא דעתי' סתים כו' (שגם מדותיו הן בגדלות הדעת ונק' פנים אריכין), וכמו צהיבת הפנים בהתגלות השכלה חדשה, וכמו צהבו פניו של ר"א שזה בא ע"י חידוש אור מכח המשכיל כל שכל שנק' פנימי' ח"ס כו', והמוחין דחו"ב מאירי'

בפנים והן בחי' תרין תפוחין כו', וכמו במ"ת שנדמה להם כזקן בהדרת אור פנים העליונים דא"א כו', כמש"א באור פניך נתת לנו ת"ח כו', וכתי' יאר ה' פניו אליך בחי' פנים עליונים שנק' אנפי רברבא כו'. וכאשר אומר ויעבור ה' על פניו שעלה ועבר למעלה מכל בחי' פנים העליונים דאנפי זוטרי ואנפי רברבא, עד בחי' עצמות אוא"ס שלמעלה מבחי' אדם וכמ"ש כי לא אדם הוא כו', והיינו בחי' אוא"ס שלפני הצמצום שלמעלה מבחי' אדם דא"ק שנק' אדם דבריאה דכללות כו'.

וזה"ע ב' העליות דטעם הגרשיים כו' ואח"כ ויקרא ה' ה' כו', פי' אחרי ב' העליות זו למעלה מזו הנה ממקום שעלה לשם משם הוא בחי' הירידה וההמשכה, וכמו שעלה ב' עליות זו למעלה מזו כך ירד ב' ירידות זו למטה מזו כו'. והענין הוא כי ב' הויות אלו הא' בחי' חכ' שבכתר בד"כ שנק' אנפי רברבא כנ"ל, והב' הוי' שבאו"א המלובש בז"א. וזהו ב' הירידות הא' בחי' הירידה והמשכה מבחי' עצמות אוא"ס בבחי' חכ' שבכתר כו' (וכמו"כ בבחי' חכ' דא"ק כו'), והב' מבחי' חכ' שבכתר לבחי' חו"ב שבז"א להיות גילוי בחי' מוחין פנימיים (הנק' מוחין דגדלות) בז"א כו', ועי"ז יחתו מריביו דכאשר מאיר מבחי' דלית שמאלא בהאי עתיקא מתבטלים כל הדינים והגבורות כו' כנ"ל (וכמו"כ י"ל ב' העליות והירידות באוא"ס שלפני הצמצום גופא, לפי משנת"ל בש' הוי' שבעצמות דאותיות ו"ה הוא בחי' התפשטות ששם הוא עליית הרצון והוא שרש בחי' ממכ"ע כו', ואותיות י"ה הוא בחי' עצם האור שקודם עלות הרצון שזהו שרש בחי' סוכ"ע כו' וכ"ז הוא בחי' שמו כו', ומש"א הוא ושמו בחי' הוא היינו

בחי' העלם האור שלמעל' מבחי' גילוי כו'. ולפ"ז י"ל דעלי' הא' הוא דבחי' האור השייך אל העולמות עולה ונכלל בבחי' עצם האור שלמעלה מגדר שייכות אל העולמות והיינו שקודם עלות הרצון כו', והב' העלי' בבחי' העלם האור שאינו גם בגדר בחי' מקור למקור לעולמות והשתל' כו', ועמ"ש בסידור שער יוהכ"פ בענין קדוש אתה כו' דבחי' מל' דא"ס בחי' אור א"ס עולה ונכלל בהמאור דאז גם שמך קדוש כו', די"ל שזהו העלי' וההתכללות בבחי' עצם האור או בבחי' העלם האור שז"ע המלך הקדוש כו'. ואח"כ הירידה וההמשכה היא מבחי' העלם האור בבחי' עצם ופנימיות האור כו', והיינו כמשנת"ל דעיקר גילוי אור חדש הוא כאשר ההמשכה היא מבחי' העלם האור כו', וההמשכה היא במצות דעיקרם הוא באותיות י"ה דשם הוי' שבעצמות כו' כנ"ל, ואח"כ הירידה וההמשכה