א'רצג
לשרשם הקדום כו'. ובעבודה הוא בחי' אהבה דבכל מאדך שמבחי' פנימיות בינה דהיינו מבחי' עמקות השכל שאז היא בבחי' אהבה פנימיות ועצמיות בבחי' יחידה שבנפש כו', וידוע דבחי' יחידה למעלה הוא בחי' כתר כו', וע"כ נעשה עי"ז עליית הז"א וחו"ב בבחי' פנימיות הכתר כו' (לפמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג יחידה היא בחי' אריך ובתוכה יש ניצוץ קטן דוגמת בחי' עתיק כו', וי"ל דב' האופנים שנת"ל באהבה דבכל מאדך הן בחי' אריך ועתיק כו'). וזהו העלי' הא' דהוי' דז"א עולה בבחי' פנימיות הכתר כו'. ועלי' הב' שבטעם דגרשיים הוא שגם בחי' פנימיות הכתר עולה בבחי' עצמות אוא"ס היינו בבחי' מל' דא"ס כמו שהוא לפני הצמצום כו', וכמ"ש בהבי' דונקדשתי בענין יחוד דאו"א שזהו מה שאו"א מקבלים מכתר וכתר מעתיק עד א"ס המאציל עליון כי הוא לבדו בכחו לחדש דבר כו', כי בכדי שיהי' ביטל כל המקטרגים זהו כאשר נמשך מאוא"ס שלפני הצמצום כו', וכמ"ש במ"א (בדרוש כתפוח) דבני האלקים יש להם שרש בבחי' צמצום הראשון כו', והוא כמ"ש במ"א ונז' ג"כ לעיל דבחי' הצמצום להיותו בחי' גבורה
(והיינו גבור' בפועל להעלים ולהסתיר וכמא' גולל אור כו') בהכרח שיהי' בחי' הפסולת כו', וזה הי' ענין התהו שזהו הפרדת הפסולת כו', ואח"כ בשבה"כ נתערב הפסולת בהטוב כו', וע"י התיקון מלמעלה ע"י ש' מ"ה החדש שנבררו בחי' שבה"כ דתהו ונתברר הטוב, שזהו בנין כל עולם התיקון והרע נפרד כו', עד שלמטה הי' ג"כ הפרדת הרע מן הטוב, וכידוע דבתחלת הבריאה היו הקליפות למטה מכל העולמות והי' הפסק ביניהם ובין הקדושה וכמ"ש בטעה"מ מהאריז"ל במצות תחום שבת ובלק"ת מהאריז"ל פ' בראשית, וע"י חטא עה"ד חזרו ונתערבו ועז"נ וישלחהו לעבוד את האדמה כו' לברר בירורים להפריד את הרע ולהעלות את הטוב כו', נמצא דבחי' בני האלקי' שרשם הוא מבחי' הגבו' דצמצום הראשון כו', ובאים להתייצב על הוי' הוא בחי' גילוי הקו כו', וע"כ צ"ל המשכה מבחי' עצמות אוא"ס שלפני צמצום הראשון ועי"ז יתבטלו כל המקטרגים כו'.
ובד"כ ב' עליות הנ"ל, עלי' הא' הוא שהש' הוי' דלתתא עולה בש' הוי' דלעילא, והוא ש' הוי' דמצות שנת"ל, שהרי המצות הן רצה"ע והו"ע ש' הוי' דלעילא שזהו ש' הוי' שברצון כו' (ובשרשו באוא"ס שלפני הצמצום הוא בבחי' פנימיות האור שקודם עלות הרצון כו', וכמ"ש בתו"א בד"ה ועשית ציץ בענין קדש למ"ד למטה כו', וכמשנת"ל דהמצות עיקרם בבחי' י"ה דש' הוי' שבעצמות כו'), ועלי' הב' היא בבחי' עצמות אוא"ס שלמעלה גם מבחי' ש' הוי' דלעילא כו'. וי"ל שזהו כענין ההפרש בין כינור דימוהמ"ש ושל לעתיד, דכנור של ימוהמ"ש יהי' של שמונה נימין וכמ"ש למנצח על השמינית, וידוע שזהו ח"פ הוי' והיינו בחי' ש' הוי' דלעילא כמ"ש במ"א ונת"ל, והוא העלי' בבחי' סוכ"ע שזהו הגילוי דימוהמ"ש (עמשנת"ל ד"ה וישב יעקב), אבל הכנור דלעתיד יהי' של עשרה נימין כמ"ש עלי עשור כו', והוא מבחי' עצמות א"ס שלמעלה מבחי' סוכ"ע וממכ"ע כו', ובלק"ת פ' צו בהבי' דענין שבעת ימי המילואים שזהו שהע"ס יהיו בקביעות במל' שזה יהי' הגילוי דלעתיד כו', ועמשנת"ל ד"ה והי' כי
תבוא (תפלת עני ותפלת עשיר ולעיל נת' שזה למעלה מבחי' עשיר). וזהו ג"כ מה שקודם יגמה"ר נא' ויעבור הוי' על פניו ויקרא הוי' הוי' כו', העברה זו היא בחי' עלי' כו', דלהיות דיגמה"ר היא ההמשכה מפנימיות הכתר ושרש ההמשכה היא מבחי' עצמות אוא"ס שלמע' גם מש' הוי' דמצות, ולכן משם נמשך סליחת עונות להיות נושא עון ועובר על פשע כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.