א'רצב

מושפל, כך הו"ע השפלת המוחין במדות שזהו בחי' חיצוניות המוחין שבאים בבחי' ירידה בהמדות. אך רגליו מוגבהין הענין הוא כידוע דרגלים הוא הילוך אור השפע לנבראים דבי"ע כמ"ש והארץ הדום רגלי כו', והוא בחי' נה"י דז"א שהן כלי ההשפעה כו' כנודע, ובשעה שיושב לדין בבחי' ירידת חיצוניות המוחין במדות חג"ת כו' אז הרגלים שהן בחי' נה"י מוגבהין מן הארץ, והיינו שאותה ההמשכה אינה יורדת בבחי' השפעה לבי"ע כו', רק אח"כ יושב וזן שזהו ההמשכה בבי"ע ה"ז המשכה בפ"ע דאותו האור שנמשך בבחי' חג"ת אינו נמשך בבחי' ההשפעה למטה כו', שכן הוא אופן ההמשכה בסדר והדרגה דהשתל' שאינו נמשך האור העליון כמו שהוא אל התחתון רק בחי' חיצוניות לבד כו'. אך בעמידה נזקף הראש שהוא בחי' המוחין שבראש שעולין לבחי' עצמותם בלתי ירידה והשפלה לדון דבר מה כו', והיינו גילוי בחי' מוחין העצמיים שלמעלה מבחי' המדות כו', ורגליו עומדים על הארץ היינו שאותו האור עצמו נמשך למטה בבי"ע כו', וכמשנת"ל דהמשכת אור עצמי לא יש בחי' התחלקות דמעומ"ט ונמשך עד למטה מטה כו'.

וזהו הנה ה' עומד לריב עמים, דהנה בעמידה לריב יש יתרון מעלה גם מלימוד החכמה לעצמו בשכל העצמי שלו שלמעלה מישיבה למשפט, שהרי גם בישיבתו בלימודו הוא קם מישיבתו לריב עם מנגדו שזהו מורה הגבהה יתירה על עצם כח שכלו לעצמו כו', ולמעלה היינו בחי' פנימיות ועצמות המוחין דחו"ב שמבחי' פנימיות הכתר כו', ונמשך למטה בבי"ע עד למטה מטה לנצח להמנגד להכניעו ולהשפילו לגמרי כו'. וזהו ג"כ ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם עמידה דוקא דהיינו גילוי בחי' פנימיות המוחין שזהו בחי' הגבהת הראש, ורגליו עומדים על הארץ שנמשך האור גם למטה כו'. וזהו"ע ה' יחתו מריביו, דהנה נת"ל דסיבת התעוררות הדינים הוא מפני הסתלקות המוחין כו', וכאשר נמשכים מוחין חדשים פנימיים ועצמיים שזהו מבחי' יחוד פנימי דאו"א, דההמשכה היא מבחי' פנימיות ועצמות א"ס כמשנת"ל באורך, אזי מתבטלים כל הדינים והקטרוגים ואך טוב וחסד ירדפוני עד למטה מטה בעולמות בי"ע כו'.

והנה לפי הנ"ל מ"ש ה' יחתו מריביו קאי על ש' הוי' דז"א, דשם שייך ענין מריבה דקו השמאל בקו הימין שמתעורר ע"י הגבורות קשות ובחי' בני האלקים כו', מפני ששם הוא התחלקות הקוין דימין ושמאל כו', והיינו כשז"א בבחי' קטנות, וכמשנת"ל בג' מדרי' דמוטבע מורגש מושכל דמורגש הוא שהמדות הן כמו שהן בהטבעה שלהם כו', דגם שיש בזה גילוי המוחין מ"מ המדות אינם שכליים גם בבחי' מורגש שמצד השכל (אפי' בבחי' פנימיות השכל כו'), אבל בהגדלת הז"א בבחי' מושכל שזהו בחי' גדלות אבא שנמשכים בז"א בחי' מוחין פנימיים שמבחי' יחוד פנימי' דאו"א, דאז המדות יוצאים מענין ההטבעה והן שכליים ממש כו' עי"ז יחתו מריביו כו', וכמשנת"ל בשם הרמ"ז דהתעוררות הדינים הן כשז"א הוא בבחי' יניקה, אבל כאשר נמשכים מוחין חדשים ע"י תקיעת שופר מתבטלין כל הדינים כו'. וזהו שהטעם שעל ש' הוי' זה בגרשיים שצורתו בבחי' זקיפה כלפי מעלה, והוא ב' קוים שראשיהם זקוף ועולה למעלה כו', וכן הנגינה דגרשיים הוא ב' תנועות וקולות שהן בדרך עלי' למעלה, והן ב' עליות

עלי' אחר עלי' כו', והיינו עליות הז"א בבחי' אריך ועתיק בבחי' פנימיות הכתר כו'. דהנה נת"ל דבכדי שיהי' בחי' יחוד פנימי דאו"א שזהו מעצמות אוא"ס כו', ה"ז ע"י עליית הז"א שמעלה ג"כ לבחי' חו"ב, שז"ע האבות הן המרכבה שמעלים בחי' חב"ד