א'רפח

גבורות דקדושה עדיין, וזהו שנק' בני אלקי' עד"מ הבן שמדקדק ביותר על כבוד האב כו', כמו"כ בני האלקי' הוא שמדקדקים ביותר על העדר העבודה והמשכת האורות ע"י המצות כו', ומחמת הדין שלהם שמדקדקים ביותר מסתעפים בחי' גבורות קשות כו', כי כל המוסיף גורע וע"כ מהדקדוק שלהם ביותר מסתעף גבו' קשות, שזהו הנק' שטן שבגימ' נחש ע"ה ועמ"ש בפע"ח שער חהמ"צ פ"ה. וזהו ה' יחתו מריביו הן בחי' בני האלקי' שהן המריבים עם ש' הוי' בחי' רחמים כו', ולזה אמר יחתו מריביו שיפלו וישברו ויהיו בהכנעה גדולה ונק' מיתוק הגבורות כו'.

והנה תחלה יש להבין עיקר ענין הגבו' קשות ואיך שמסתעפים מבחי' גבו' דקדושה. דהנה א' בזהר רישא דעשו בעטפוי דיצחק דבחי' כתר דקלי' דעשו שרשו בחיצוניות דחיצוניות דגבו' דקדושה דיצחק שנק' פחד יצחק כו', ונק' סוספיתא דדהבא פסולת דפסולת דגבו' עליונות דקדושה כו'. והנה בעשו א' ועל חרבך תחי' שחיות שלו הוא מן החרב שזהו גבו' קשות כמו חרב לה' מלאה דם כו', ויובן זה למעלה במה שאנו רואין למטה בטבעי בנ"א שיש בהם רע גמור כרציחה וכחיות הטורפות ממש, והיינו מי שטבעו רע לבריות (בל"א איין שלעכטער מענש) הנה ימצא בו הרע בפועל שיפעול תמיד כל מיני רע לבריות גם לאוהביו ובני ביתו, הגם שאוהבם אהבת נפש ומתעלס עמהם מ"מ הוא מיצר ומעיק להם בכל מה שביכולתו ובכל מה שימצא איזה תאנה כו', לפי שזהו חיותו בעצם מה שיצר וירע לזולתו (וזה שמתעלס עמהם הוא רק מצד טוב שלו שהוא מתענג בזה אבל אינו רוצה בטוב שלהם כו'), וכמו איש הטוב בעצם שישמח ויחי' מאשר הטיב לזולתו כן הוא להיפך באיש הרע בעצם כו', וכ"כ הגיע הדבר של רע בנפשו עד

שגם אם יכשלו אנשים ויזוקו יקבל חיות בנפשו ושמח ומתענג מאד כעל כל הון, גם שאינו שונאו כלל רק מפני עצם טבעו הרע יגל וישמח מאד בתקלת חבירו, ולהיפך כאשר יתעלה חבירו באיזה עושר או כבוד ובהצלחת ברכה במע"י או בחיי בניו וכו' יצר לו מאד ויעצב לבו ע"ז כו' (בל"א ער פארגינט ניט) ונק' צר עין דעינו רעה בשל אחרים כו', וכ"ז מצד עצם טבע הרע שבו כו', ויש בזה כמה מדרי' זו למעלה מזו בעומק רע ר"ל. ויש בחי' רע שהוא דק יותר והוא כמו שאדם מתפעל בשמעו איזה דבר עבירה על חבירו שחפץ מאד שיענשו אותו, ונעשה שליח לעשות בו דין קשה בעצמו דאע"פ שמלובש דבר הרע הזה מצד היותו שונא לעושי רע, מ"מ האכזריות שעושה בעצמו זהו מטבע הרע שבו וע"כ מתפעל בזה יותר מזולתו ולא מצד יראת שמים, ומטעה את עצמו בזה שהרי יש יראים ושלימים הרבה ממנו ואינו מתפעלים כ"כ לעשות עונש קשה כו'. ויש עוד רע דק מזה והוא מה ששכלו ולבו נוטה הכל לדין לראות ולעיין היטיב רק ברעת חבירו ולחייבו בכל דבר ולא יראה בו טוב כלל וידין זולתו לחוב תמיד, וכמו חכמים המה רק

להרע ולהיטיב לא ידע כלל כו'. וזהו בחי' דינין קשין שבפנימיות יותר והן שרש להרע שבפועל הנ"ל. והדוגמא מכ"ז יובן בבחי' גבורות קשות שנק' שלוחי הדין והן מלאכים רעים דק"נ שכל עיקר חיותם הוא זה שנשלחו להזיק לאדם בבחו"מ ר"ל, דהיינו ע"ד הנ"ל בטבע בנ"א רעים בגשמיות, כך ברוחניות מלאכים רעים שנק' שבט אנשים ונגעי בנ"א שפועלים כל רע להזיק לאדם בעונש דין קשה ר"ל, והן הנק' רצועה לאלקאה כו' (והוא אשר בא מרעת האדם במעשיו וכמ"ש תייסרך רעתך כו', ויש בזה אלפים ורבבות מדרי' כו' ושרשם הכללי הוא השטן המקטרג כמא' עולה ומסטין ויורד ומקטרג שזה