א'רפא

כו' כמ"ש במ"א ונת"ל (ד"ה בהעלותך הג'), והו"ע ובטובך הגדול בחי' טוב העצמי דעצמות א"ס כו', דטוב לשמים הוא ההמשכה באצי' וטוב לבריות הוא ההמשכה גם בבי"ע כו' כמ"ש בסי' בפי' ברוך מרחם על הבריות כו'. ומה שת"ת נגד כולם הוא בתורה נכללים כל אלו הדברים, דתושב"כ ותושבע"פ הן בחי' או"א מוסר אביך תושב"כ ותורת אמך תושבע"פ כו', וכבוד או"א הו"ע לימוד התורה לשמה להמשיך אוא"ס בתורה ע"י האהבה דבכל מאדך כו' וכמשנת"ל. וי"ל דהנה לגבי למעלה ג"כ כתי' כי אתה אבינו וכתי' אם רחץ א"ת אם אלא אם כו', אך כתי' יש אחד ואין שני לו גם בן ואח כו', והיינו בחי' עצמות א"ס כו', וכמ"ש בזהר בראשית דכ"ב ע"ב דעילת כל העילות לית לי' תניינא כו', וידוע דעכה"ע הוא בחי' עצמות א"ס כו', וז"ע כבוד או"א להמשיך מעצמות א"ס בתורה כו' והיינו בעסק התורה לאחר האה"ר הנ"ל, וכן התורה נק' תורת חסד כו'. והבאת שלום הוא ג"כ ע"י התורה שנא' או יחזק כו' יעשה שלום כו' כל העוסק בתורה משים שלום בפשמ"ע ובפשמ"ט כו', ומבואר בלק"ת בד"ה החלצו שזהו חיבור בחי' י"ה

עם ו"ה וחיבור הנה"א עם הנה"ב כו'. וזהו שבאלו הדברים אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז מעין עוה"ב כו', והגשמי שנמשך מדברים אלו הוא למעלה הרבה משאר השפעות גשמיים כו', וע"ד המן שגם בגשמי הי' לחם שנבלע באיברים שלא הי' בו פסולת כו' וכמשנת"ל, וכמו"כ השפעת הגשמיים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז הוא שאין בהם פסולת דהיינו שהולך במקום טוב ובעניני קדושה כו' וכמ"ש במ"א.

והנה עדיין צ"ל כל עיקר הענין שנת"ל דהמשכה דמצות הוא דוקא ע"י הקדמת העבודה בבחי' אה"ר דבכל מאדך, למה לא תהי' ההמשכה ע"י המצות בלבד, הרי המצות הן רצה"ע והן בחי' רצון עצמי לא רק רצון חיצוני כו' וכמשנת"ל (ד"ה תקעו הא'), ומה צריכים לזה הקדמת האהבה דבכל מאדך כו' (וכמו"כ כללות הענין שנת"ל דיחוד פנימי דאו"א הוא ע"י עבודת הנשמה במס"נ דוקא, משא"כ ע"י תו"מ לבד ממשיכים רק יחוד זו"נ ויחוד חיצוני דאו"א וכמ"ש בהבי' ונקדשתי, אינו מובן לכאו' מאחר דהמצות הן עצמות רצה"ע למה אינו ממשיכים בחי' יחוד פנימי דאו"א ע"י המצות לבד כו'). אך הענין הוא דהנה נת"ל דההמשכה שע"י המצות הוא מצד מעלת הכלים להיות דהמצות הן בחי' כלים והכלים בשרשן קדמו לשרש האורות, וע"כ ע"י המצות מאיר שרש הכלים שזהו מהות ועצמות הא"ס כו'. ולכאורה א"מ הלא הכלים דהשתל' ג"כ קדמו בשרשן אל האורות, דלכן הכלים ממשיכים את האור שזהו היפך טבעו, דטבע האור הוא לעלות וליכלל במקורו כו' וכמשנת"ל באורך, והכלי פועל בהאור להיות בבחי' המשכה למטה כו',

וזהו מפני דשרש הכלי קדום אל האור דשרשה מן הרשימו כו' כמשנת"ל, ומ"מ הרי ההמשכה היא רק האור שבסדר השתל' ואינו מאיר שרש ומקור הכלי כו', ואיך ע"י המצות נמשך שרש הכלי כו'. אך הענין בזה הוא שזהו ע"י שהכלי גופא נהפך לאור והיינו שההעלם נעשה גילוי כו', ואין זה רק מה שהכלי ממשיך אור וגילוי דזהו רק האור דסדר השתל' כו', וכידוע ונת"ל דזה שהכלי ממשיך אור (וואס די כלי רירט אן דעם אור) הוא רק בחי' חיצוניות האור שבערך הכלי כו', אבל מה שע"י הכלים נמשך אור עצמי זהו מפני שבחי' ההעלם שזהו שרש הכלים נעשה בבחי' גילוי כו'. ובכדי שהכלי תתהפך ותהי' אור זהו דוקא ע"י העבודה דנשמות ובבחי' מס"נ