א'רעו

המצות שהן בחי' כלים כו' (וזהו שבכלל הן בבחי' הפנימיות דגם ו"ה שבמצוה הוא בחי' פנימיות האור המתלבש בחיצוניות האור כו'), וגם נת' דשרשן הוא בבחי' העלם האור שזהו בחי' הוא כו' וגם בבחי' העלם העצמי כו', וי"ל שזהו מה שהמצות הן בחי' רצה"ע שלמעלה מחו"ב כו' והוא בחי' קוש"י כו', וי"ל דכ"ז בא בבחי' חילוף דאותיות מ' צ' כו', וע"י ההתחלפות דוקא באים למטה במצות מעשיות כו' (וי"ל דכמו"כ גם בהשתל' למעלה כו'), ויש בזה באמת כל בחי' העצמות רק שבא בבחי' התלבשות כו' (ובעבודת בחי' מ"צ הוא עשיית המצות בקבעומ"ש לקיים רצונו ית' למעלה מבחי' תענוג כו' (וכ"ה בקיום המצות ע"י הקדמת אהבת בכל מאדך כו' כמשנת"ל, ובחי' ו"ה מה שממשיך עליו קדושת הוי' כו', ועמ"ש במ"א בענין מן המיצר קראתי ענני במרחב כו', ועמשנת"ל בענין שמחה ש"מ עצמות התענוג מקור התענוגים כו').

ואחר כל הנ"ל יובן בקבלת שכר על המצות שזהו על מעשה המצוה בפו"מ דוקא לא על הרוחניות שלהם כו', רק צ"ל כוונת המצות והוא העבודה בבחי' רעו"ד ובשמחה ש"מ כו'. ויתורץ ג"כ הקושי' על מש"א שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, והלא יש קבלת שכר גם עכשיו בג"ע וגם למטה בעוה"ז כמ"ש אם בחקתי תלכו כו', ולמה ה' דברים שהאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז כו'. להיות דבחי' י"ה דש' הוי' דמצות הוי' בא בחילוף א"ת ב"ש, ע"כ גזרו אומר דרך כלל דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא כו'. דהנה שכר מצוה מצוה דאמיתית השכר של המצוה היא המצוה עצמה, והיינו שיתגלה המצוה כמו שהיא בשרשה ומקורה העצמי בבחי' עצמות א"ס כו', ועיקר המצוה הוא בחי' י"ה שבמצוה, וכמשנת"ל שזהו בחי' האור כמו שהוא לעצמו שזהו שרש המצות למעלה כו' (להיות המצות הן בחי' רצה"ע שלמעלה מהחכ' והוא בחי' סוכ"ע בכלל דבשרשו הוא בחי' עצמות אוא"ס שקודם עלות הרצון כו' וכמשנת"ל סד"ה נשא הא', וגם) להיות שמצות הן בחי' כלים דשרשן למעלה מהאורות והיינו מהות ועצם האור דאוא"ס ב"ה, וגם מבחי' העלם האור

ומבחי' העלם העצמי דשמו העצמי הכלול בעצמותו כו' כנ"ל, דכ"ז בא עכשיו בחילוף דא"ת ב"ש ולעתיד יתגלה כו', וכמ"ש ונגלה כבוד הוי' היינו שם הוי' שבמצות כו', כי יתגלה אותיות י"ה שבמצוה ולא יסתיר הלבוש דמ"צ, וכמ"ש ולא יכנף עוד מורייך שלא יהי' עוד בבחי' כנף ולבוש כו' והיו עיניך רואות בבחי' גילוי המהות ממש כו'. וזהו שאמרז"ל עתידים שיקראו בשמו של הקב"ה ופירש"י שיהי' שמם הוי' כו', והיינו דצדיקים המקיימים תומ"צ יהי' שמם הוי' מפני שיתגלה בחי' הוי' שבמצוה שיהי' בגילוי ממש כו', וגם יתגלה בחי' העלם האור ובחי' העלם העצמי כו', שזהו בחי' עדן עילאה סתימאה שעז"נ עין לא ראתה אלקים זולתך כו' בחי' העלם העצמי דא"ס כו', וכמ"ש באורך בדרוש יו"ט של ר"ה הנ"ל שזה יהי' עיקר הגילוי דלעתיד כו', והיינו דכל בחי' העלם (הן מה שמתעלם עכשיו והן מה שהוא בבחי' העלם בעצם כו') יהי' לעתיד בבחי' גילוי ממש כו', וכמ"ש ונחי' לפניו דחיות הוא בחי' אור בגילוי ויהי' זה לפניו בבחי' פנימיות ועצמות דא"ס כו'. וזהו ג"כ שלעתיד יתגלה מעלת הכלים על

האורות וכידוע שלעתיד יהי' הגוף למעלה מהנפש עד שהנפש יקבל אור וחיות מהגוף כו' וכמ"ש במ"א, והיינו שהכלי שהיא עתה בחי' העלם ושרשה מבחי' עצמות א"ס כו' תהי' לעתיד בבחי' גילוי ממש כו', וע"כ יהי' מעלת הכלי על האור, דבאמת