א'עדר

שאינם כמו שהן באצי' כו' וכמשנת"ל, עם היותם אלקות ממש ה"ז מ"מ בערך הברי' ויצי' לדבר בעניני הנבראים, ולכן ע"י התלבשות בחי' מהות ח"ע בבחי' אור הנשמה דלהיות שזהו אלקות ממש (הגם שזהו בחי' חיצוניות הכלים בעצם כו'), יכולה לקבל בחי' ח"ע שבא באור הנשמה בבחי' השגת המהות כנ"ל. וידוע שבהתלבשות זאת שהמדרי' העליונה מושגת בהמדרי' התחתונה הרי נעשית המדרי' העליונה כמהות המדרי' התחתונה כו' (והמדרי' התחתונה מתעלה עי"ז במעלתה ומדריגתה כו' כנ"ל), וע"כ ע"י התלבשות ח"ע באור הנשמה דברי' ויצי' יכולה לדבר בדברים הגשמיים בהלכות הערוכות לפנינו במשנה ותלמוד (שהן ברי' ויצי' כנודע), וכמו עד"מ בנקיבת הושט שהיא טריפה וכה"ג, מפני שגם בברי' ויצי' מדברת בעניני הנבראים, רק ששם הוא בנבראים רוחניים וכמו בפני שור מהשמאל כו', משא"כ באצי' הוא בבחי' אלקות באורות עליונים והן בחי' שמות וצירופים כו' שבזה מדבר בחי' ח"ע עצמה, ובכדי לדבר בעניני הנבראים הוא דוקא ע"י ההתלבשות באור הנשמה דב"י דשם מדברת בנבראים רוחניים, וע"י מעבר לבוש

העשי' באה למטה בהלכות הערוכות לפנינו בענינים הגשמיים כו'. ונמצא דהלכות התורה שלפנינו הן מהות ח"ע דאצי', אך הוא ע"י התלבשות באור הנשמה דב"י, ובחי' אור הנשמה היא גבוה הרבה יותר ע"י שמתלבש בה בחי' ח"ע דאצי' כו' (וכמו עד"מ הנ"ל במדות שיש בהם התלבשות המוחין והרבה יותר מזה כי הוא התלבשות המהות כו' כנ"ל, ובידיעת והשגת התורה אין זה שמשיג רק בחי' אור הנשמה דבי"ע כ"א שתופס בבחי' ח"ע כו', ועמשנת"ל בד"ה וידבר כו' את קרבני לחמי הנ"ל בענין כשאתה תופס במקצת כו', ויש בזה קצת גילוי כו'), רק בחי' ח"ע עצמה א"א שתבוא בהלכות הגשמיים כ"א באצי' שז"ע תורת אצי' המדברת בפרצופים העליונים כו', כ"א ע"י ההתלבשות באור הנשמה באה בחי' מהות ח"ע בבי"ע כו'.

וכמו"כ יובן באופן ההמשכה שע"י המצות כו', דהנה נת"ל דהמצות הן בחי' כלים כו', והנה ידוע דהמצות תלוים באותיות הוי' שעש"ז נק' מצות הוי' או אורחות הוי' כו', וכמו ק"ש באות יו"ד ותפילין באות ה' כו' וכן כל המצות כו', ושם מצוה הוא ממש ש' הוי', רק דהאותיות י"ה דש' הוי' באו בשם מצוה בחילוף א"ת ב"ש במ"ם וצדי' ואותיות ו"ה לא נתחלפו כו', וצ"ל מפני מה אותיות י"ה באו במצוה בחלופי אותיות כו'. אך הענין הוא דהנה נת"ל (ד"ה זה יתנו) דאותיות הוי' הן בחי' פנימיות הכלים כו', דהגם דש' הוי' הוא בחי' אור כנודע מ"מ בחי' האותיות דהוי' הן בחי' הכלים רק שהן בחי' פנימיות הכלים כו', וזהו דהאותיות הן מורים על אופן הבאת והמשכת האור שזהו ע"י בחי' כלי ולבוש כו', והיינו בבחי' פנימיות הכלי שמתאר ומגלה את האור כו', ופרטי שמות הוי' הן בספירות פרטיות כמו ש' הוי' בניקוד פתח הוא בחכ' בחי' ש' ע"ב, ובניקוד צירי בבינה והיא ש' ס"ג כו' ובניקוד סגל בחסד כו', וכידוע בכוונת דש' הוי' בח"י ברכות דשמו"ע כו' וכמו שנת' באורך בד"ה

הנ"ל. והענין הוא כי ידוע דכל שם היינו כאשר בא האור בצירופי אותיות המגבילים כו', דענין השם הוא שמתאר ומגביל את הדבר כו' וכמשנת"ל, והיינו שהאור בא דרך המשכה וירידה עכ"פ אז בא בשמות וצירופים כו', אך חיצוניות הכלים היינו בש' אלקי' וכן בש' אל וצבאות כו', ופנימיות הכלים הוא בשם הוי' כו'. והנה בש' הוי' עצמו יש ג"כ פנימיות וחיצוניות והוא