ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"עהמשך תער"בחלק שלישיבס"ד. המשך בכתב, שלא נאמרא'רעג

א'רעג

במוחין ומדות הרי התלבשות המוחין בהמדות הוא שזהו מושג בהמדות, שז"ע בחי' מוחין שבמדות כו' (רק שלמטה הוא בבחי' ידיעת המציאות לבד ולמעלה הוא בבחי' השגת המהות כו'), דאז המדות הן במעלה יותר הרבה מהמדות שבלי מוחין כו' (ובפרט בבחי' מושכל שנת"ל). וכמו"כ הוא בהתלבשות ח"ע באור הנשמה דמל' דבו"י מושג בהם ממש בחי' מהות ח"ע כו'. ואין זה כמו ההתלבשות דח"ע בנו"ר דמלאכים ששם בחי' ח"ע מתעלם מהם כו', דהרי גם אור הנשמה מתעלם מבחי' הכלים ונו"ר דבי"ע כהעלם והסתר הבורא מן הנברא וכ"ש בחי' ח"ע כו', והיינו שאינו מושג בהם המהות כלל אדרבא הוא הסתר המהות כו', משא"כ בהלכות הוא גילוי מהות ח"ע באור הנשמה דמל' דב"י כו'. ועוד זאת דאינו דומה בחי' ח"ע המתלבשת בהם דבנו"ר דבי"ע אינו בחי' מהות ח"ע, וכמש"ש בהתלבשות האלקות בהארץ הגשמי שזהו בחי' חיצוניות דחיצוניות דכלים דמל' דאצי' שבעשי' כו' (ונראה שזהו החיות שבהארץ בבחי' מקיף והוא בחי' אור כו', וכידוע בהג' מדרי' דאור וכח כו' ועמ"ש בסש"ב ספנ"א וספמ"ח ובאגה"ק סי' כה), משא"כ

בהלכות הוא התלבשות בחי' מהות ח"ע כו', וכמש"ש קודם בענין המצות דמעשה המצות מעשה אלקים המה כו', כמו עד"מ אתרוג ומיניו הלביש בהם הקב"ה ממהותן ועצמותן דחסדי' פנימים דז"א כו', וכ"כ אח"כ משא"כ האתרוג עד"מ חיותו נמשכה ונשתלשלה ממהות חיצוניות דכלים דנוק' דז"א דאצי' (והיינו בחי' חיצוניות דפנימיות הכלים כו') כו', נמצא כשתופס האתרוג ומנענעו כהלכתו ה"ז תופס ממש חיותו המלובש בו מנוק' דאצי' המיוחדת באוא"ס המאציל ב"ה (והגם שכ' שם בשם הע"ח שכל הפירות כו', מ"מ נראה היטב הכוונה שדוקא במצות אתרוג מתלבש המהות, וכמו שהתחיל מעשה המצות מעשה אלקי' המה כו'). וזהו במצות המתלבשים בדברים גשמיים, וא"כ כ"ש בהלכות שמתלבש בהם מהות ח"ע כו', משא"כ בנו"ר דבי"ע כו', והיינו מפני שנו"ר דבי"ע הן בחי' נברא אינו מתלבש בהם בחי' מהות ח"ע רק מבחי' חיצוניות דחיצוניות כו', אבל הלכות שהן בחי' אור הנשמה שהוא אלקות ממש מתלבש בזה בחי' מהות ח"ע כו'. וכבר נת' דבחי' ח"ע דהלכות היא בגילוי ממש באור הנשמה דאז בחי' אור הנשמה היא במעלה גבוה

ועליונה כו', והן ההלכות הערוכות לפנינו שזהו בחי' אור הנשמה דמל' דברי' ויצי' (ולבוש העשי' הוא בדרך מעביר לבד כו') שבהן מהות ח"ע בגילוי והשגת המהות כו'. ונמצא דידיעת ההלכות הוא גילוי מהות בחי' אור הנשמה דמל' דב"י שבזה גילוי מהות בחי' ח"ע דאצי' כו', הרי שתופסים בזה בחי' גילוי מהות בחי' ח"ע כו', ולכן ע"י התורה תופסין באוא"ס ב"ה דלית מח' תפיסא בו ובחכמתו ורצונו כ"א כאשר תפיסא באורייתא ומצותי' כו' כמ"ש בסש"ב ח"א פ"ד.

ומ"מ המשכת בחי' ח"ע בהלכות שלפנינו הוא דוקא ע"י ההתלבשות באור הנשמה דב"י, וא"א להיות המשכת ח"ע בלי התלבשות הנ"ל, מפני שהלכות שלפנינו הרי מדברים גשמיים וח"ע דאצי' א"א שתדבר בענינים הגשמיים כ"א בעניני אלקות לבד כו' (וכמו שא"א שהשכל הרוחני שבנפש ישכיל בדברים גשמיים אם לא ע"י ההתלבשות בחומר המוח כו', וכמו שא"א שהכח הראי' הרוחני יראה ויתפוס דבר גשמי כו', ועמשנת"ל ד"ה שלח לך הא' בענין רואין את הנשמע כו'), ורק בחי' אור הנשמה דברי' ויצי' שזהו מבחי' חיצוניות הכלים דאצי' וכמו שבאו בבי"ע

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.