א'ערב
אך לפי הנ"ל ביותר אינו מובן משארז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, הרי ע"י המצות בכוונה וברעו"ד נמשך גם עתה תוס' וריבוי אור בג"ע שהנשמות נהנין מזיו תורתן ועבודתן כו', וגם הלא מקרא מלא דבר הכתוב שע"י המצות נמשך אור וגילוי גם למטה, וכמ"ש אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ כו' שנמשך ריבוי השפעה גם בגשמיות כו'. ומובן הענין ע"פ משנת"ל דלהיות שכל הצמצומים והחילוקים דמעלה ומטה עד שלמטה הוא בחי' העלם האור כ"ז הוא בחיצוניות האור כו', ולהיות שע"י המצות בבחי' רעו"ד ממשיכים בחי' פנימיות האור שבזה לא יש החילוקים דמעומ"ט כו', וע"י השמחה העליונה נמשך הגילוי גם עד למטה מטה דשמחה פורץ גדר כו' וכמשנת"ל, וא"כ איך אמרו דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא כו'. גם אינו מובן מש"א אלו דברים שאדם אוכל פרותיהן כו', מה עושים חילוקים במעהמ"צ שהרי כולם שוין לטובה בהמשכת העצמות כו'. אך צריכים להקדים תחלה אופן ההמשכה שע"י המצות כו', דהנה ידוע דבהמשכת בחי' פנימיות האור הגם שנמשך בכל מקום בלי התחלקות מעומ"ט כו',
והעצמי הוא שנמשך בכ"מ כו' כנ"ל, מ"מ יש בזה חילוקי מדרי' בבחי' התגלות והתעלמות האור כו' (וההתעלמות אינו שהאור מתעלם ומסתתר כמשי"ת רק שאינו מאיר בגילוי ממש כו'). והענין הוא כמו שנת"ל (ד"ה וידבר כו' את קרבני לחמי) בענין ש' מ"ה החדש היוצא ממצחא דא"ק שבא בדרך בקיעה שזהו המשכת אור עצמי דוקא, ובהיות שבא בדרך בקיעה ה"ה מתעלם כו', ומשו"ז יש חילוקי מדרי' בש' מ"ה שיש ש' מ"ה דאצי' וש' מ"ה דבריאה כו', וגם בחי' ש' מ"ה דברי' הוא בחי' אור עצמי וכן ביצי' ועשי', ולכן ה"ה עושה את הבירור גם בכל הדברים הגשמים כו', רק החילוק הוא בהתגלות העצמי דבאצי' הוא בגילוי ובבי"ע העצמי מתעלם כו', וכן הוא בתורה שהיא המשכת אור עצמי שנמשך עד למטה מטה כו' וכמשנת"ל (ד"ה ויצא יעקב), ומ"מ יש תורת האצי' ותורת הבריאה כו' שגם תורת הברי' היא המשכת העצמית רק שאינו מתגלה כ"כ כו'.
והענין הוא כמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח בענין מעלת התורה על אהוי"ר וז"ל כי כל דו"ר שכליים של המלאכים הן בחי' נבראים מאין ליש והן בחי' נפש רוח דבי"ע, אבל פרטי ההלכות הן המשכות ח"ע דהמאציל ב"ה המלובשת בגשמיות, והלבשה זו אינה כהלבשת ח"ע בדו"ר שכליים דהתם הלבוש מעלים ומסתיר לגמרי כו', משא"כ ההלכות הרי ח"ע מאירה בהם בגילוי ולבוש העשי' הוא דרך מעביר לבד כו'. ולכאו' אינו מובן והלא הלכות הן ג"כ התלבשות ח"ע בבחי' מל' דברי' ויצירה כמש"ש אח"כ, ורק לבוש העשי' הוא בבחי' מעביר אבל במל' דבריאה ויצי' הוא בבחי' התלבשות כו', וא"כ מהו ההפרש בין התלבשות ח"ע בההלכות להתלבש ח"ע בדו"ר שכליים של המלאכים שהן בעולם הברי' כו' כמ"ש בסש"ב פל"ט בהג"ה. אך ידוע הענין בזה דבחי' מל' דבריאה ויצי' שבהם מתלבש בחי' ח"ע דהלכות היינו בחי' נשמה דמל' דברי' ויצי', וידוע דאור הנשמה הוא בחי' אלקות ממש, וע"כ בחי' ח"ע המתלבש בזה אינו מתעלם ומסתתר מהם, אדרבא באור הנשמה דברי' מושג מהות בחי' ח"ע המתלבשת בהם, שזהו
אמיתית ענין ההתלבשות בפרצופי' העליונים דכאשר פרצוף עליון מתלבש בפרצוף תחתון הרי מושג מהותו בפרצוף החחתון, דמשו"ז פרצוף התחתון הוא במעלה עליונה יותר מכמו שהי' קודם שהי' בו התלבשות פרצוף העליון כו'. וכמו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.