א'רעא

אור באורות דאצי' כו', והיינו לפי ששרש הכלים הוא מבחי' הרשימו ושרש האורות הן מהקו, דבכללות הוא בחי' הארה לבד מבחי' חיצוניות דאוא"ס הבא ע"י הצמצום כו', אבל הרשימו היא מבחי' מהות ועצמות דבחי' פנימיות האור כמו שהוא לפני הצמצום כו', וגם דעצם נקודת הרשימו היא מבחי' העלם האור וגם מבחי' העלם העצמי דא"ס כו' כנ"ל, וע"כ יש בכח הכלי להמשיך תוס' אור בהאורות בחי' אור פנימי ועצמי כו'.

ועפ"ז יובן ג"כ מה שהמשכת האור הוא ע"י שמחה ש"מ דוקא, שהמצות הן בחי' כלים דרמ"ח פקודין רמ"ח איברין דמלכא כו', הנה להיותם בחי' כלים הרי שרשן דוקא למעלה יותר כו' (דמשו"ז יש יתרון מעלה במצות גם על התורה כו' וכמ"ש בהבי' דיביאו לבוש מלכות), וע"כ ע"י שמחה של מצוה דוקא ממשיכים גילוי אור חדש מבחי' פנימיות ועצמות א"ס כו', רק זהו ע"י הקדמת העבודה בעצם הנשמה באהבה דבכל מאדך, כי הנשמות שהן ג"כ מבחי' הכלים שרשן מבחי' העלם העצמי דא"ס כו' (וזהו יתרון מעלת הנשמות על התורה כו' וכמשנת"ל), וע"כ הנשמה בכחה לעורר בחי' העצמות ושיהי' גילוי העצמות ע"י המצות דבקיום המצוה בלבד ה"ז בהעלם כו' (וכמו שהגילוים מכח ההיולי העצמי הוא דוקא ע"י היגיעה בכלי מוחו כו' כנ"ל), אך ע"י העבודה בעצם הנשמה ובשמחה ש"מ נמשך הגילוי כו' (וי"ל דכמו"כ ע"י קיום המצות בקבעומ"ש ממשיכים מבחי' שרש המצות כו', מ"מ עיקר ההמשכה הוא הקדמת אה"ר דאז הוא בבחי' עושין רצונו של מקום דהיינו שממשיכים בחי' רצון העצמי בבחי' מקום כו').

וע"פ כל הנ"ל יובן בענין המשכת תוס' אור בג"ע שזהו ע"י מעשה המצות דוקא, ובכוונת המצוה וברעו"ד לבד אין ממשיכים בחי' תוס' אורות, מפני שמעשה המצות היא פנימיות ועצמות רצה"ע וע"כ הן ג"כ בבחי' המשכה, משא"כ רעו"ד בבחי' אה"ר היא בבחי' העלאה כו', וגם שהמצוה היא הכלי לקבל אור העצמי דא"ס וכמ"ש רחבה מצותך מאד כו' וכנ"ל. אך בכדי שיהי' המשכת העצמות ע"י המצות צ"ל בחי' הכוונה היינו העבודה דרעו"ד ובחי' שמחה של מצוה (שזהו בעבודה דאה"ר בתענוגים דוקא כנ"ל), ועי"ז דוקא נמשך גילוי אור העצמי, ובלעדי זאת אינו נמשך בחי' העצמות כו' וכמשנת"ל שצריכים להיות שניהם דוקא כו'. ובזה ניחא מה שנת"ל דהמשכת האור בג"ע הוא ע"י הכוונה ועבודה פנימיות דוקא, והרי המשכת העצמות הוא ע"י עבודה בגשמיות במעשה המצות שזהו יתרון מ"ת על המצות של האבות כו'. דשניהם אמת דההמשכה היא ע"י מעשה המצות דוקא, ועבודה רוחניות לבד אינו ממשיך בחי' העצמות כו' (והאבות הי' להם ג"כ עובדות וכמו הכנסת אורחים ובארות ומקלות וגם הקריבו קרבנות כו',

דבאמת עבודה רוחניות אמיתית א"א להיות בלי איזה עובדא מעשיות כו'), ומ"מ לעורר ולהמשיך התגלות אור העצמות הוא דוקא ע"י הקדמת העבודה דבחי' אה"ר כו', ובמעשה המצוה לבד גם כשהיא בבחי' קבלת עומ"ש אמיתי' האור הוא בהעלם ואינו מאיר בגילוי כו', וע"כ אין מזה תוס' אור בגעה"ע (רק לעתיד יהי' הגילוי מפני שלעתיד כל העלם יתגלה ויהי' בגילוי ממש כו' וכמשי"ת, ועכשיו השכר ע"ז בג"ע התחתון שהוא שכר המעשה בקבלת עומ"ש כו'), ובכדי שיהי' הגילוי בג"ע העליון בבחי' תוס' אור צ"ל שניהם דוקא העבודה בבחי' אה"ר ומעשה המצוה בפו"מ בשמחה ש"מ כו'.