א'רסד

בשר כו' שנשמות בגופים יראו גילוי אוא"ס ממש, והכל ידעו פנימיות התורה שילמד משיח להעם כו', עד שגם גילוי הנבואה יהי' בכאו"א וכמ"ש ונבאו בניכם ובנותיכם כו', וכ"ז יהי' כמו ענין טבעי ממש שיהי' גילוי אוא"ס ממש למטה, וכל הנשמות גם דבי"ע יקבלו גילוי בחי' עצמות א"ס כו'. וזהו מצד השמחה דלעתיד שישמח הוי' במעשיו כו', שתהי' השמחה כבי' בבחי' פנימיות ועצמות א"ס והוא בחי' תענוג העצמי בעבודה דנש"י כו', שהשמחה הזאת תשנה כל טבע סדר ההשתל' בעיקרה שהמטה יהי' כמו המעלה ממש ועוד למעלה מזה, שכל הנשמות גם הנשמות שהן בבחי' יש מאין כו' וגם בהתלבשותן בגופים כו' יהיו כלים לגילוי עצמות א"ס כו', וזהו השמחה אמיתית למעלה שיהי' לעתיד, וכמו"כ תהי' השמחה בנש"י וכמ"ש ושמחת עולם על ראשם וכתי' נגילה ונשמחה בך בך דוקא בא"ס עצומ"ה, שנשמות בגופים ישמחו בבחי' שמחה עצמיות בבחי' עצמות א"ס כו' (ועמ"ש כ"ז באורך בד"ה שמח תשמח רנ"ז).

ועפ"ז יובן ג"כ איך הוא הגילוי דבחי' העונג העצמי בג"ע דעולם הברי', ואיך הנשמות יכולים לקבל האור כו'. והענין הוא דהנה נת"ל דע"י עבודה במס"נ ותו"מ ממשיכים בחי' יחוד פנימי דאו"א שזהו המשכה מבחי' פנימיות ועצמות א"ס כו', ואמיתית הגילוי הזה יהי' לעתיד ומעין זה הוא שנהנין הצדיקים מזיו תורתן ועבודתן עכשיו בג"ע כו', וכשם שלעתיד יהי' פריצת ההגדרה שיהי' גילוי אוא"ס למטה שלא בהדרגה דסדר השתל' כו', ועוד זאת שישתנה טבע ההשתל' והמטה יהי' כלי ממש לקבל את הגילוי שיאיר בפנימיותם ממש כו', והוא ע"י השמחה שיהי' לעתיד כו', כמו"כ מעין זה הוא עתה בג"ע שנמשך גילוי אור האצי' ושלמעלה מאצי' בגילוי בג"ע דעולם הברי', והנשמות הן בבחי' כלים להיות נהנים מזיו השכינה בבחי' או"פ ממש כו', וזהו ע"י שמחה של מצוה דוקא, והיינו שע"י מעשה המצות בעוה"ז וע"י שמחה ש"מ נעשה השמחה העליונה בפנימיות ועצמות א"ס להיות גילוי העצמות כו' כנ"ל, ושניהם כא' דוקא המצוה בפו"מ ושמחה של מצוה, אבל שמחה שאינה של מצוה (וכמו השמחה בעבודה

לבד הנק' עבודה בשמחה כו') ומצוה בלא שמחה אינו מעורר למעלה בחי' שמחה העליונה שבפנימי' העצמות כו', כי לא השמחה לבד תגרום תוס' וריבוי אור העצמות כ"כ אלא דוקא כשהשמחה היא של מצוה דוקא (וי"ל דעבודה בשמחה גם כשהיא במדרי' עליונה כמו באה"ר בתענוגים אין זה גורם עדיין השמחה למעלה כ"כ, מפני שזהו בחי' העלאה לבד, והכוונה העליונה היא דוקא בבחי' השוב שאחר הרצוא כנודע, וע"כ לא יהי' מזה עדיין השמחה האמיתית וכ"ש שלא תהי' ההמשכה עי"ז כו', כ"א כאשר השמחה היא במעשה המצות דוקא), שהמצוה היא פנימיות רצונו ופנימיות תענוג העליון וכמא' נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני כו', והמצוה היא כלי להכיל כל בחי' פנימיות ועצמות דאוא"ס שבהעלם כו', וזהו ישמח ה' במעשיו דוקא (ומעשיו י"ל שזהו כענין מצותיו וכמו קדשנו במצותיך בבחי' השעשועים והעונג העצמי שבמצות כו' ועמ"ש בלק"ת בד"ה ראו כי ה' נתן לכם), והמצוה היא הכלי לזה כו', אך כשהמצוה היא בלא שמחה הגם שנח"ר לפני כו' ה"ז בהעלם העצמות ואינו בא לידי גילוי כו', אך כשהמצוה היא בשמחה אז היא

השמחה העליונה היא בהתגלות ובא לידי גילוי למטה כו' (ונמצא דהשמחה למטה היא הגורמת שהשמחה העליונה תהי' בבחי'