א'רסג

בריבוי האור והגילוי ובעצם מדריגתה כו', ובינה היא בחי' מטה לגבי החכ' כו', וכמשנת"ל באורך בענין מעומ"ט שע"י הקו כו', והכל הוא עפ"י מדידת הרצון באוא"ס שלפני הצמצום בחי' מל' דא"ס שכך עלה ברצונו ושיער בעצמו בכח שבאופן כך וכך יהיו הגילויים כו', והיא בחי' ההגדרה בכל מדרי' ומדרי' באופן הגילוי וההתפשטות בסדר ההשתל' למעלה מאצי' ואצי' ובי"ע שבהם הגילוי רק בבחי' אור של תולדה ובחי' מציאות לבד כו', וע"פ קו המדה א"א להיות בהם גילוי אור ממש בבחי' גילוי המהות וכ"ש בחי' אור עצמי ומהותי כו'. אבל בהשמחה העליונה דבחי' עצמות אור א"ס כמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו כו' וכמו ישמח ה' במעשיו כו', ה"ז פורץ גדר ההגבלה ויהי' גילוי אור בכל ההשתל' שלא בבחי' הגבלה והגדרה כלל כו'. וכמ"ש בזח"ג דק"ב ע"ב ע"פ ובחמשה עשר יום דבהאי יומא יתיב מלכא בתרעא כו', שהרי ענין המלוכה הו"ע הרוממות והגדולה להיות מובדל מן העם שיושב בהיכלו ואינו מתראה כלל אל העם רק לעת מן העתים לצורך איזה ענין גדול, וכמו"כ אינם באים אליו כ"א ע"י קריאה,

ואשר יבוא אל המלך שלא בקריאה אחת דתו כו', אבל בעת וזמן השמחה כאשר ישמח בפנימיות נפשו ה"ה יוצא מהיכלו להגלות בשער המלך לעין כל ויעשה משתה ומשמח עמהם כו', וכמו"כ הוא למעלה דבזמן מועדים לשמחה מלכא בתרעא בבחי' גילוי לכל כו', וכמ"ש בלק"ת בענין יו"ט שני שזהו כמו המשתה לכל העם הנמצאים כו' בחצר גינת ביתן המלך כו', וזהו ג"כ ענין מלכא בתרעא יתיב בבחי' תוס' אור באצי' ובבי"ע עד למטה מטה כו' (ובזה"ב הי' בגילוי ממש בנשמות למטה שז"ע מצות ראי' בג' רגלים כו' דכשם שבא ליראות כך בא לראות כו'). וזהו מפני שהשמחה מגלה בחי' הפנימיות והעצמות דוקא וע"כ ה"ז פורץ גדר ההגדרה בקו"ח בבחי' מעלה ומטה, שזה שייך רק בגילוי ההארה דמבחי' מל' דא"ס שיש בזה מדידה והשערה גם באוא"ס שלפני הצמצום כו', ונתצמצם האור ע"י צמצום הראשון ובא בהקו במדה ומשקל כו', אבל כאשר נמשך מבחי' פנימיות אוא"ס דהיינו בחי' כתר מל' דא"ס כו', אז ההמשכה היא שלא בהגדרה והגבלה דקו המדה בבחי' קו"ח ונמשך בחי' גילוי אור בכל ההשתל' דאבי"ע עד למטה שלא עפ"י סדר

ההשתל' כו'. וז"ש גבי שבת שער החצר הפנימית הפונה קדים בחי' א"ס קדמונו ש"ע כו', סגור יהי' ששת ימי המעשה שהוא בבחי' סתום והעלם בסתימות דאוא"ס שנק' סדכ"ס כו', וביום השבת יפתח דשבת ומועדים מאיר גילוי בחי' א"ס הסתום ונעלם שנמשך הגילוי בכ"מ כו'.

והנה נת"ל במשל דכאשר השמחה היא בעצם הנפש ה"ז פורץ גם ההגדרה טבעית כו', וי"ל שזהו"ע שנת"ל (ד"ה ויהי הענן והחשך ויאר) דלעתיד יהי' גילוי אוא"ס ממש למטה ולא יהי' כדבר פלא כלל וזהו היפך ענין הטבע לגמרי כו', דהרי כבר הי' לעולמי' שיהי' גילוי אוא"ס למטה כמו בהנסים נגלים דיצי"מ וקרי"ס וכן במ"ת, וגם בזמן תנאים ואמוראים היו נסים נגלים וכמו גנאי נהרא חלוק לי מימך כו' וכמו זוטרא דבכו מחי' מתים כו', אבל זהו דבר פלא והיינו שנחשב לדבר נפלא ומרומם כו' ולכן נס שהוא ל' רוממות כו', וכן בגילוי אלקות בנשמות פרטיות גם בדורות האחרונים כו', ובידיעות והתגלות סודות פנימיות התורה כו' שכ"ז הוא עכשיו בבחי' פלא, וכמו גל כו' נפלאות מתורתך כו', ולעתיד לא יהי' זה בבחי' פלא כלל וכמו ונגלה כבוד ה' וראו כל