א'רנו

והיינו בחי' האור שלמעלה מהכלים כו', שהרי מבו' שם (בדרוש ג' מיני אדם) שהכלים והאורות המתלבשים בתוכם הן בחי' בי"ע והמדרי' הד' הוא בחי' האור שלמעלה מהכלים כו' ונת' ג"כ לעיל, והרי בחכ' יש ג"כ כלים וא"כ ה"ז בחי' בריאה כו', אך זהו בחי' חיצוניות החכ' משא"כ בחי' פנימיות החכ' היא בחי' אור שלמעלה מכלים כו' (וכן הוא בפנימיות בינה כו', ובכללות הע"ס הוא בחי' פנימיות הקו כו' וכמ"ש בסי' בענין תלתא דזמנין מקדש כו', והעיקר הוא בבחי' החכ' כו' וכמשנת"ל בכ"ד). וז"ע עצי הוי' דהוי' בחכ' ועצי הוי' הוא שצריכים עצה איך יהי' הגילוי דשם הוי', והעצה הו"ע הצמצום ולהיות ההמשכה בסדר והדרגה כו', והן הד' אותיות דשם הוי' יו"ד צמצום ה' התפשטות כו', והיינו דלהיות בחי' חכ' ראשית ההשתל' צ"ל ע"י הצמצום, וכמו"כ ההמשכה בבחי' צמצום בנקודה א' כו' וזהו היו"ד דשם הוי' שהוא בחי' נקודת החכ' כו' (ועמשנת"ל ד"ה זאת חקת התורה הא'), ואח"כ ה' בחי' התפשטות והוא"ו הוא כו', שזהו סדר הבאת והמשכת האור באופן שיוכל להתקבל כו'. וכ"ז הוא בהאור

דסדר ההשתל' שבזה צ"ל עצה איך יהי' המשכת וגילוי האור כו', וכמו"כ בבחי' ז"א שנק' עץ השדה הרי כתי' מי ברא אלה דבחי' מי שהוא בינה ברא אלה ו"ק דז"א כו', והיינו דבחי' עצי הוי' הוא גילוי בחי' ז"א ומוחין דז"א שמבחי' יחוד חיצוני דאו"א כו'.

וזהו מ"ש בג"ע ויטע הוי' אלקים וי"ל שזהו יחוד הוי' אלקים שבג' יחודים הנ"ל, וידוע דאלקים זהו בחי' המל' כמו שהוא באצי' כו', והוא בחי' יחוד זו"נ כמו שהמל' היא בבחי' פרצוף באצי' כו' והיינו שעומדת נגד בחי' חג"ת דז"א, והוא בחי' יחוד פב"פ כמ"ש בע"ח שער הזיווגים פ' בו"ג (ועמ"ש בשער מיעוט הירח פ"א, ונר' שזהו המדרי' הג' שבבחי' פב"פ ומקבלת גם מבחי' חב"ד רק הכל ע"י הז"א, ועמ"ש בפ"ד ועדיין צ"ע), ומאיר גילוי שם הוי' בשם אלקים כו', וכמו"כ הוא ביחוד או"א דהוי' בחכ' ובינה היא שם אלקים כו', וה"ז למעלה מהיחוד דהוי' אד' די"ל שזהו כמו שהארת הקו בקע את הפרסא עם הכלים דמל' דאצי' כו', או בנקודת המל' דאצי' שבוקעת את המסך ויורדת בראש הברי' שזהו בחי' אד' כו' כנודע (ולמעלה באצי' י"ל שזהו המדרי' הב' שבע"ח שער מיעוט הירח דהיינו כמו שהיא מהחזה ולמטה כו'), וי"ל שזהו היחוד לצורך העולמות וכן לנשמות דבי"ע שנק' עבדים כו', אבל בחי' יחוד דהוי' אלקים הוא שמזה נולדים נשמות שהן בחי' בנים ובחי' אחים ורעים שזהו בחי'

אחותי כו' כמשנת"ל. וז"ש אשר שם צפרים יקננו ואי' בע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ד' דכאשר יצאו זו"נ מאו"א יוצאין כמה בחי' עופין שהן בחי' נשמות אדם ונשמות מלאכים כו', אך אינם נשלמים ונגמרים עד אחר זיווג זו"נ כו', והיינו דנשמות האדם בכדי שיתלבשו בגוף הוא ע"י שנשלמים בזיווג זו"נ, אבל שרשם הוא מאו"א כו', והן הנשמות דאחים ורעים שנאצלו יחד עם זו"נ כו' כמשנת"ל, ומבו' בע"ח שזהו מבחי' זיווג רוחני דאו"א הנק' זיווג נשיקין כו', וידוע מעלת המלאכים על הנשמות שהן מזיווג נשיקין כמ"ש בבה"ז בלק על מ' הזהר דק"צ ברכו ה' כל מלאכיו ובמ"א בד"ה וכל שיח כו', ומשו"ז הם רוחניים ונא' עליהם ועוף יעופף מפני ששרשם מבחי זיווג רוחני דאו"א, וכמו"כ נשמות הנ"ל הגם שהן גם ע"י יחוד זו"נ מ"מ מפני ששרשם הוא מיחוד רוחני דאו"א ה"ה למטה ג"כ בבחי' הרוחניות יותר משארי נשמות כו', והם הצדיקים שהולכים בהיכלות כמו ר'