א'רנה

בחי' פנימיות המוחין כו', והיינו בחי' גדלות המוחין בחי' גדלות אימא כו'. אך כ"ז הוא בחי' המוחין השייכים אל המדות כו', ולמעלה הוא בכלל בחי' יחוד חיצוני דאו"א שמזה נמשכים ג"כ בחי' מוחין דגדלות בז"א, והוא בחי' גדלות אימא לבד שהעיקר הוא בחי' בינה, וכמו אם הבנים שמחה שהשמחה היא מבחי' גילוי אור אבל הוא רק גילוי בחי' אם הבנים דאימא רביעא על בנין כו'. אבל מה שנמשך ע"י עבודה הוא בחי' יחוד פנימי דאו"א דהעיקר הוא בחי' החכ', וכמו"כ בבינה הוא בחי' עצמיות הבינה שלמעלה מבחי' השגה ממש (ולעתיד יהי' בבחי' השגת המהות כו'), וההמשכה היא מבחי' פנימיות הכתר ובשרש שרשו מבחי' פנימיות ועצמות א"ס (בחי' כתר דמל' דא"ס שזהו בחי' שמו העצמי כו'), והוא בחי' מושכל ממש והיינו שגם המדות הם בחי' שכליים כו', וכמשנת"ל דכאשר נמשך בחי' גדלות אבא בז"א אז ז"א כמו אבא כו', וממשיכים זה ע"י העבודה במס"נ ואהבת בכל מאדך וע"י תורה ומצות שאחר אהבה זו כו' (דההמשכה היא ע"י תומ"צ כו'). וזהו וינחהו בג"ע לעבדה ולשמרה שממשיכים עי"ז תוס' אור

בג"ע גילוי בחי' אור חדש ממש כו', דהגילוי דג"ע מצ"ע הכל הוא בבחי' סדר השתל' שנמשך מעצמו כו' (ומ"מ המשכת האור הוא ג"כ עבודה כנ"ל בשם הע"ח, ולכן ג"ע בכלל הוא תשלום שכר כו'), וע"י העבודה ממשיכים תוס' אור שתוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר גילוי אור חדש ממש כו'.

והענין הוא דהנה כתי' ישבעו עצי ה' ואי' בזהר חיי במדרש הנעלם דקכ"ה ע"א שזה אילני הגן, וכ' הרמ"ז דקשה שכל הבריות אלו הנזכרים בפ' הרים מעיינים וכו' לא יחסם לו ית' כ"א אלו העצים, ומפרש שרצונו על אילני הגן כו', ונק' עצי הוי' דבג"ע מאיר גילוי שם הוי', וכמ"ש ויטע הוי' אלקים גן כו' שנא' ש' מלא דהיינו גילוי שם הוי' כו', וכמו במקום המקדש שנא' אכן יש הוי' במקום הזה ות"א לית דין אתר הדיוט, שהן העש"מ שנק' מילין דהדיוטא והן מבחי' שם אלקים ויאמר אלקים יהי אור כו', אבל במקום המקדש מאיר בחי' שם הוי' כו'. וידוע דבהמק"ד הי' בדוגמת הג"ע, וכמ"ש במ"א ע"פ באתי לגני שא' במד"ר לגנוני למקום שהי' עקרי בתחלה כו', ולכן בבהמק"ד הי' מצות ראי' דכשם שבא ליראות כך בא לראות כו', דכשם שבג"ע הוא השגת מהות אלקות כמו"כ בביהמק"ד הי' ראיית המהות כו', והיינו מפני שבמקדש ובג"ע הוא גילוי שם הוי' וז"ע עצי הוי' כו'. ואי' ברמ"ז שם והוא זעיר כו' הנק' סתם בשם הוי' כו', והיינו דעצי הוי' הוא גילוי בחי' ז"א הנק' אילנא דחיי

כו', וכמ"ש בזהר ע"פ היש בה עץ אם אין דהפי' הוא אם יש בה עץ שמקבלים מאילנא דחיי ולא מאתר עילאה יתיר כו' אם אין בחי' הכתר כו', וכידוע בהפי' דכי האדם עץ השדה דקאי על אדה"ע שעל הכסא ונק' עץ השדה כו' כמ"ש בד"ה ביום השמע"צ בן חכם ישמח אב פ"ג, והיינו שהמדות הן בחי' צומח שצומחים מקטנות לגדלות, ולא כמו האותיות שאין בהם צמיחה משא"כ המדות כו', וכמו"כ למעלה בחי' ז"א נק' עץ השדה כו'. והנה עץ הוא ג"כ ל' עצה וכמו לי עצה ותושי' שהיא בחי' חכ' כו', אך זהו בחי' החכ' שהיא ראשית ההשתל' כו', ועז"א ג"כ היש בה עץ אם אין דוהחכ' מאין תמצא ע"ד יש מאין כו', וכמו שאו' בורא קדושים שהן חו"ב שהן בחי' בריאה שבאצי' כמ"ש בד"ה את שבתותי תשמרו ובהבי' דואתחנן, והיינו בחי' חיצוניות החכ' כו', ומ"ש במ"א דחכ' היא בחי' אצי' שבאצי' זהו בבחי' אור החכ' כו',